מעדויות הצדדים (עמ' 36 לפרוטוקול, ת/3 וסעיף 34 לסיכומי התובע), עולה כי בעת חתימת ההסכם קיימת התאמה בין שווי המגרשים לבין סכום ההלוואה, סעיפים 4-6 להסכם מלמדים כי המגרשים נועדו להבטחת מימוש סכום ההלוואה ולא ניתנה לתובע האופציה לרכישתם. כל שהסכימו הצדדים כי במהלך אותה שנה מאז חתימת ההסכם ועד מועד פירעון ההלוואה, יהיה רשאי התובע להודיע כי הוא מממש את 5 המגרשים, כאשר בשנה זו היה ברור לצדדים כי שווי המגרשים זהה לסכום ההלוואה.
- איני מקבלת את טענת התובע כאילו ניתנה לו זכות בלתי הדירה לדרוש את העברת הזכויות במגרשים לבעלותו בכל עת; סעיף 5.1 להסכם קובע כי "המלווה רשאי להודיע ללווה, בכל עת, שברצונו לממש את הבטוחה במקום לפרוע את השיק שניתן כתמורה להלוואה". השיק שניתן כתמורה להלוואה נשא תאריך של שנה מיום ההסכם, וזהו המועד אותו קבעו הצדדים לפירעון ההלוואה. המילים "...במקום לפרוע את השיק..." מלמדות כי כוחו של התובע לקבל את המגרשים לבעלותו הוגבל לשנה מיום החתימה על ההסכם, טרם לפירעון השיק. משמע, שכוונת המילים "בכל עת" הינה בכל עת במהלך התקופה עד למועד החזר ההלוואה כפי שנקבע בהסכם.
- נראה בעיני כי הצדדים הגבילו את אפשרות פרעון ההלוואה באמצעות רכישת המגרשים, במקום פירעון השיק, לתקופה של שנה, כאשר כאמור בתקופה זו צפו הצדדים התאמה בין שווי המגרשים לסכום ההלוואה ואילו לאחר חלוף אותה שנה, המגרשים ישמשו כבטוחה ממנה ניתן יהיה להיפרע את סכום ההלוואה.
פרשנות זו אף עולה מהוראות סעיף 6 להסכם שם נקבע כי המלווה לא יהיה רשאי לרשום משכון על המגרשים להבטחת זכויותיו "אלא אם בתום השנה (הדגשה שלי ח.ק.) לא יפרע השיק או שלא יחתם הסכם המכר לפי העניין", דהיינו אפשרות מימוש המגרשים שנקבעה בסעיף 5 להסכם מוגבלת לשנה מיום חתימת הסכם ההלוואה ואם בתום השנה לא נחתם הסכם המכר או אז רשאי המלווה לפעול לרישום משכון להבטחת זכותו להיפרע מתוך מגרשים אלו את סכום ההלוואה בתוספת הריבית שנקבעה בהסכם.
- נראה כי קיים קשר הדוק בין המועד שנקבע להחזר ההלוואה לבין האפשרות שניתנה לתובע לרכוש את 5 המגרשים, והצדדים בחרו לקשור בין מועדים אלו. בחלוף אותה שנה פקעה אפשרות זו, ומנקודת זמן זו ישמשו המגרשים כבטוחה בלבד לפירעון סכום ההלוואה.
- פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מהותה של העסקה, ומטרותיה הכלכליות; אין זה סביר בעיני כי שאלת אופן פירעון ההלוואה תישאר פתוחה זמן כה רב, כאשר הנתבעת העוסקת בשיווק מגרשים תאלץ להותיר מגרשים אלו תלויים "בין שמיים וארץ" עד אשר יגבש המלווה את עמדתו. הנתבעים זכאים לתכנן את צעדיהם הכלכליים על בסיס מידע ברור וודאי ככל הניתן. יתר על כן, אין זה סביר כי המלווה יהיה רשאי לקבל לידיו את המגרשים המשמשים כבטוחה, כאשר בחלוף הזמן עד למתן הודעתו זו, שווי מגרשים אלו עולה עשרת מונים על סכום ההלוואה. התובע אינו חולק כי בעת הגשת התביעה, שווי חמשת המגרשים עולה על 2,500,000 ואילו סכום הלוואה בתוספת הפרשי רבית והצמדה הינו כ-323,000 ₪ בלבד. פער זה ממחיש את חוסר הסבירות בפרשנות התובע ואת היעדר ההתאמה למטרות ההלוואה ומהותה של העסקה.
- התובע טוען כי גם התנהגות הצדדים תומכת בפרשנותו כאשר דרישתו למימוש המגרשים עלתה בפני הנתבעים מספר פעמים ואלו לא דחו אותה על הסף.
כאמור, ללשון ההסכם מקום מרכזי בתהליך ויש להיצמד לגבולות הפרשנות שהיא מציבה לצורך איתור אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה. בענייננו, לשון ההסכם מובילה למסקנה כי האפשרות לרכישת המגרשים הוגבלה לשנה, ואילו האפשרות להיפרע מתוך המגרשים את סכום ההלוואה אינה מוגבלת בזמן.