משכך, אין מקום לטענת התיישנות לאור הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 לפיו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."
- כך גם ביחס לטענות השיהוי- כידוע בית המשפט יורה על סילוק תביעה על הסף מטעמי שיהוי מקום בו נגרם לנתבע נזק משמעותי שאינו מאפשר לו להתגונן בפני התביעה (וראו לעניין זה ת"א (מחוזי נצרת) 37752-05-24 עלי סעב נ' רשות מקרקעי ישראל (19.12.2024);תא"מ (שלום י-ם) 50656-05-14 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישי יוסף לוי (1.12.2017)).
- לא מצאתי כי בענייננו נגרעה משמעותית יכולתו של הנתבע להתגונן בפני התביעה, בוודאי מקום בו מרבית טענות התובעים מבוססות על מסמכים המצויים בפני בית המשפט ועל פרשנותם המשפטית.
ככל וימצא בית המשפט בהמשך כי נגרם לנתבע נזק ראייתי בשל השיהוי, הדברים יובאו בחשבון ויפורטו; אולם אין במועד הגשת התביעה כדי להצדיק סילוקה על הסף.
מעמד המגשר
- מכאן לסוגיה העקרונית שהועלתה במסגרת כתבי הטענות והיא השאלה האם ניתן להורות על חיובו של מגשר בנזיקין מקום בו ייקבע בית המשפט כי פעולותיו עולות כדי רשלנות או הפרת חובה חקוקה מתוקף תפקידו כמגשר.
- מוסד הגישור משמש בכל זרועות המשפט בישראל על מנת לסייע לצדדים להגיע להסכמות שלא בדרך הכרעה שיפוטית. מדובר במוסד אשר גם הוראות הדין הכירו בחשיבותו ובהתאמה מצאו מקום לקבוע במסגרת תקנות את המסגרת הפרוצדורלית והמהותית בה ינוהלו הליכי גישור כחלק מההליך השיפוטי ובמקביל אליו.
הליכי הגישור בישראל מעוגנים במספר דברי חקיקה עיקריים, ובראשם סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ותקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993.
בנוסף, תקנות סדר הדין האזרחי, הן בנוסחן הקודם (תשמ"ד-1984) והן בנוסחן העדכני (תשע"ט-2018), מתייחסות להליכי גישור ולפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) כחלק ממנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים.
קיימים גם חוקים ותקנות ספציפיים המאמצים את עקרונות הגישור לתחומים ייחודיים, כגון חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
- במסגרת תקנות הגישור מובהרות חובותיו של המגשר - ובהם החובה לשמור בסודיות את הליכי הגישור ותוכנם.
הנתבע איזכר את חובתו זו לא אחת במסגרת ההליך שלפנינו תוך שהוא מבהיר כי משמעותה של חובה זו הופכת את הגנתו בהליך זה לקשה עד בלתי אפשרית בהיותו מנוע על פי דין מלחשוף את שהתנהל בחדר הגישור על התדיינות הצדדים ביחס להסדר הגישור אליו הגיעו בסופו של יום.