כידוע, חזקה היא כי בעל דין אשר אינו מביא ראיות הנמצאות בהישג ידו - היעדרות זו תיזקף לחובתו של אותו בעל דין.
ולעניין משמעות הימנעות מהבאת ראיה, אין טוב מהאמור בע"א 548/78 שרון נ' לוי, פד"י לה (1) 736, 760:"כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת כנגדו."
בנוסף, ובהמשך לאמור לעיל, יש מקום לסבור כי במסגרת שני ההליכים הסמוכים לאחר אישור הסדר הפשרה (פסק הדין שבוטל בסופו של יום, וההליך לביטול פסק הדין הראשון), הצדדים הניצים לא מצאו לצרף את התובעים להליך. מכאן עולה כי גם להם (ובעיקר להם), שהיו ללא ספק מודעים לקיומם של בעלים נוספים במקרקעין, אך לא מצאו לנכון לצרפם להליך ולהגיע להסכמות כלשהן ביחס למקרקעין, יש אחריות משמעותית לתוצאה, שהיא עיכוב ביכולת המימוש במקרקעין. התובעים, חרף האמור לעיל, לא סברו כי יש מקום לתבוע מהם נזקים כלשהם. הדבר מדבר בעד עצמו. רוצה לומר: המתקשרים בהסכם שהביא לפגיעה נטענת אינם נדרשים לשאת באחריות כלשהי, ורק הגורם שסייע להם להגיע להסכמות - הוא האחראי היחיד למצב, לשיטתם של התובעים. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם המצב העובדתי ואינה סבירה.
התובע 2 בעדותו התחמק מהשאלה ביחס לסכסוכים בין בני משפחת לוי שהביאו את הצדדים להתדיינויות חוזרות ונשנות ורק ציין כי נודע להם על סכסוכים אלה בדיעבד.
לעומתו הנתבע ראה את המחלוקת סביב בית המגורים, המצוי על חלקותיהם של שני הצדדים למשפחת לוי, כמוקד המחלוקת האמיתי, אשר פסק הדין הראשון בת"א 2369/99 לא פתר. הנתבע הדגיש כי הליך הגישור שבפניו נועד לסייע למלכה לוי ולמשה לוי ז"ל להגיע להסכמה בסכסוך שהתנהל ביניהם, וכי הצדדים להליך הגישור היו מיוצגים על ידי עורכי דין.
- זה המקום להזכיר מושכלות יסוד ביחס להליך הגישור- ההליך עצמו, תוכנו וכל שנאמר בו, חוסים תחת מסך חיסיון אשר בית המשפט קבע כי לא על נקל יוסר.
עוד יש לזכור כי הצדדים להליך במסגרתו נערך הסכם הגישור וכן התובעים עצמם סירבו לאפשר הסרת החיסיון הקבוע בדין ביחס להליכים שנוהלו בבית המשפט לענייני משפחה.
משמעות הדברים היא כי הנתבע היה מוגבל במסגרת הליך זה למגבלות החלות עליו בשל החיסיון על ההליך. כך גם המידע שהוצג במסגרת הליך זה ביחס להליכים נשוא הסכם הפשרה. בחירת התובעים עצמם שלא להסכים לחשיפת ההליך והראיות שעמדו בפני ביהמ"ש לענייני משפחה גם היא יוצרת כלפיהם חזקה כי היו במסמכים אלה כדי לפעול לרעת עניינם.