"אכן, כפי שנפסק בעניין י.ב.מ.: "בקביעת ההתנהגות הראויה אין להציב אידיאלים שאינם בני השגה" (שם, בעמ' 273). כך במיוחד, בנסיבות בהן מדובר בשוק מצומצם בו קיימת היכרות מוקדמת בין השחקנים השונים בשוק, והצבת רף גבוה מדי עלולה להביא לפגיעה ביכולתה של הרשות להיעזר במומחים הטובים ביותר או לצמצום במספר המתחרים במכרז... אולם, מן העבר השני, אין במיעוט השחקנים בשוק כדי להביא לביטול גורף של הכלל האוסר על ניגוד העניינים".
(שם, בפסקה 23,; וראו דברים דומים שנאמרו בעניין הפורום המשפטי למען ארץ ישראל בפסקאות 28-27).
- ניתן היה להוסיף לקדירת השיקולים, בדחילו ורחימו ובשולי הדברים, את העובדה שהצעת נס זולה משמעותית מהצעת העותרת, כך שפסילת הצעתה של נס תגרום נזק של ממש לכיסו של הציבור. במשך השנים נפסק כי שיקול מעין זה הוא בבחינת בל ייראה ובל יימצא (ראו למשל דעת הרוב לעומת דעת המיעוט בבג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות פ"ד לו (4) 85 (1982); עע"מ 7383/23 מחצבות כפר גלעדי שותפות מוגבלת נ' רשות מקרקעי ישראל (28.5.24)). ואולם, במהלך השנים ובמיוחד בשנים האחרונות, נשמעו זעיר פה זעיר שם קולות שתהו האם לא הגיעה העת להרהר בזהירות המתבקשת אחרי גישה זו (ע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל פ"ד מח (3) 749, 781, בפסקה 40 לפסק דינו של כב' השופט חשין (1994); עע"מ 20037-03-25 זוהר חוצות בע"מ נ' עיריית קרית אונו, בפסקה 25 (22.4.25); עומר דקל מכרזים כרך א' עמ' 139-135 (2004)). ניסיון למצוא איזון בין הטעמים הטובים שעומדים בבסיס ההלכה הקיימת על אף נוקשותה, לבין הצורך להביא בחשבון את הפן הכלכלי של המכרז, בא לידי ביטוי בולט בדבריו של כב' השופט י' עמית (כתוארו אז) בעע"מ 5375/15 בטחון שירותים אבידר נ' נתיבי ישראל (11.8.16):
"בתחרות בין התכלית של יעילות כלכלית לבין התכלית של עקרון השוויון, הפסיקה בחרה במוצהר בעקרון השוויון, שמקובל לראותו כ"עקרון העל" בדיני המכרזים... אין בדעתי להרהר ולכפור בדעה זו, שקנתה לה שביתה בפסיקה מזה שנים ארוכות (לדעה אחרת ראו דקל: מטרות המכרז, בעמ' 448-443). עם זאת, בבואנו להגשים את עקרונות השוויון וההגינות, אל לנו לשכוח גם את עקרונות היעילות הכלכלית ואת "היד הרועדת" כאשר התוצאה היא פסילת הצעה תוך גרימת הפסד של ממש לקופה הציבורית ולאינטרס הציבורי.
...
רוצה לומר כי אל לנו להחיל את עקרון השוויון באופן מיכני, אלא יש לבחון את הפגם לגופו, תוך שאנו מעמידים נגד עינינו גם את התכלית הכלכלית שבבסיס דיני המכרזים".