שיתוף הפעולה בין מר קוטלר לעו"ד מיוחס נועד להתקיים בתחילה, באמצעות החתמת לקוחות על חוזה אחד בלבד, כאשר מר קוטלר היה אמור לדאוג להבאת לקוחות, לאחר מכן עו"ד מיוחס יבצע את העבודה המשפטית ושכר הטרחה נועד להתחלק ביניהם חצי - חצי.
מעיון בטיוטת ההסכם בין התובעת לחברת ארנונה ניהול נכסים ויעוץ (1965) בע"מ, חברה שהייתה בבעלותו ובניהולו של עו"ד מיוחס (להלן: "ארנונה"), עולה כי התובעת נועדה לפעול לאיתור לקוחות פוטנציאליים ועד להחתמתם על חוזה מחייב עם ארנונה. הסכמי ההתקשרות עם הלקוחות נועדו להיחתם מול ארנונה בלבד וזו מצידה התחייבה להעביר לתובעת 50% מכל תקבול, שיתקבל בפועל, בהתאם להסכמים שיחתמו (טיוטת ההסכם צורפה כחלק מנספח 1 לתצהיר המשלים של קוטלר, עמ' 21).
קוטלר הסביר שמאחר ועל פי הסבר שקיבל, תוכן ההסכם מול ארנונה, נוגד את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, פוצל החוזה לשניים, וכדבריו: "לפי ההסבר שקיבלתי זה בניגוד לתקנות לשכת עוה"ד.. במקום זה עשינו שני הסכמים ושם זה הסתבך לי קצת." (עמ' 134 שורות 19-29). "נעשה פיצול שמה מתוך מחשבה שאי אפשר לעשות את זה בצורה הפשוטה." (עמ' 135 שורות 23-24).
עו"ד שמש העיד: "הוא מן הסתם רצה איכשהו לקחת דברים כאלה ולטפל בהם ביחד באיזשהו אופן. ואז אנחנו הסברנו שבגלל כללי אתיקה של עוה"ד אז יש שתי מגבלות. הוא לא יכול לקחת לקוח ואני העו"ד שלו שאני אעמוד אחריו, ואני לא יודע להתחלק איתו בשכר טרחה גם או-קיי? ועל זה דשנו המון המון, לא היו פתרונות. ניסינו למצוא פתרונות, זה היה תקופה גם שאני פשוט זוכר, לשכת עו"ד התעסקה המון עם הסוגיה הזו של מתן שירותים משפטיים לא ע"י עו"ד, והשורה התחתונה הייתה שמתפצלים." (עמ' 42 שורות 6-12).
לגרסת קוטלר, גם לאחר הפיצול לשני הסכמים, נועד שכר הטרחה להתחלק בינו לבין עו"ד מיוחס. קוטלר נשאל: "ואחרי שני ההסכמים אתם הייתם אמורים להגיע לאותו מצב שהשכר טרחה שמשלם הלקוח הוא חצי חצי? רק מכוח שני הסכמים נפרדים?" והשיב: "כמעט, כי שם אני לקחתי לעצמי את האחריות לשלם את ההוצאות." (עמ' 134 שורות 30-31, עמ' 135 שורה 1). לגרסתו, הייתה זו הפעם הראשונה בה החתים לקוח על שני הסכמים נפרדים. מאחר ולאור הפיצול האמור, נותר ללא גישה ישירה ועצמאית לקבלת מידע ועדכונים, ביקש כי ייחתם כתב ההרשאה. (סעיף 18 לתצהיר, עמ' 111 שורות 22-23). חשוב לציין כי כל אותה התרחשות והמשא ומתן שהתנהל בין עו"ד מיוחס לבין קוטלר בנוגע לאופן ההתקשרות עם הלקוחות, פיצול ההסכמים, הבעיה עמה התמודדו בנוגע לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, התפקיד שיועד קוטלר לעומת תפקידו של עו"ד מיוחס, לא היו ידועים בזמן אמת לנתבעת או לנציגה, והדברים התגלו רק בעת ניהול התביעה הנוכחית, כלומר, שנים רבות לאחר עריכת ההסכם מול פיצוי ובקרה בשנת 2009.