(ההסכם צורף נספח 5 לתצהיר קוטלר).
עם חתימת ההסכם חתמה הנתבעת על כתב הרשאה:
"...מתירים בזאת לפיצוי ובקרה בע"מ ו/או מי מטעמה לעיין ולצלם כל הסכם, שומה, פרוטוקול, חשבון, מפת מדידה, דרישת חיוב, התכתבות וכל מסמך אחר הנוגע לחיובי החוכר בדמי חכירה לעיריית תל אביב לרבות הגשת פניות, בירורים ובקשות למיניהן." (נספח 7 לתצהיר קוטלר).
טענתה המרכזית של התובעת הינה, כי עיקר פועלה התמקד בשלביו הראשונים והמוקדמים של הפרויקט, היינו בשיווק הרעיון ובגיבוש הקבוצה, תוך הפניית חברי הקבוצה לטיפול משפטי אצל עו"ד מיוחס.
הנתבעת מצידה סבורה שלשון החוזה ברורה לחלוטין ויש להיצמד אליה. בהתאם, לתובעת התחייבויות מפורשות - טיפול מול הרשויות ומימון עלות חו"ד המומחים. מאחר והתובעת לא עמדה בהתחייבויות אלה, ולו באופן חלקי, זכותה של התובעת לשכר טרחה לא התגבשה. בנוסף, בסופו של דבר התובעת לא הביאה לחיסכון עבור הנתבעת.
על פירושו של חוזה אנו מוצאים את דברי סעיף 25 לחוק החוזים, (חלק כללי), תשל"ג- 1973, בנוסחו הרלוונטי לזמנים המדוברים (תיקון מס' 2) תשע"א 2011, כדלקמן:
(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
אציין כי תחילתו של תיקון מס' 3, אשר שינה את נוסחו של סעיף 25, לנוסחו הנוכחי כיום, הינו מיום 7.1.2026.
כפי שעולה מלשון ההסכם, הטיפול אליו התחייבה התובעת נגע לטיפול ישיר מול העיריה בנושא הפחתת תשלומי דמי החכירה ומיסוי עירוני וכל נושא שיעלה במהלך המו"מ מולה וכן לשאת בתשלום עבור מומחים, שידרשו לצורך ניהול התיק. בתוך כך נכללה גם האפשרות לקיומם של הליכים משפטיים.
קוטלר הסביר שעבודתו התמקדה בשלב המקדמי של איתור רעיון ובדיקתו. לאחר שהגיע למסקנה כי קיים פוטנציאל להשאת רווח, פנה לעו"ד מיוחס, הציג בפניו את הנושא וחלוקת העבודה ביניהם. (סעיפים 4, 8 ,9 לתצהיר; סעיף 2 לתצהיר המשלים; עדות עו"ד שמש עמ' 41 שורות 14-19).