מסקנות
לאחר שמיעת העדויות ועיון במסמכים שהוצגו בפני, התרשמתי כי גרסתו של קוטלר ביחס להיקף תפקידו, השתנתה לאורך ההליך.
מחד, קוטלר חזר וטען כי עבודתו התמקדה בשיווק הרעיון וארגון הקבוצה כך שלמעשה ביחס לנתבעת, תפקידו הסתיים עם חתימת ההסכם. וראה לדוגמא את גרסתו בתצהיר גילוי מסמכים מיום 22.7.2022, בו ציין כי לא קיים מסמך המתעד טיפול מצד התובעת או מצדו, לצורך הפחתת דמי החכירה, מן הטעם "שלא טיפלתי בעניין עצמו. תפקידי לא היה לטפל בעניין..." (פסקה ט לתצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, נספח 9 לתצהיר מר פישר).
במהלך עדותו הסביר כי עם חתימת הנתבעת על ההסכם, עבודתו הסתיימה ולגרסתו, הדבר לא נכתב בהסכם, שכן "ההסכם שנחתם אצל בפרויקט הזה זה הסכם שהוא פעם ראשונה השתמשתי בו, כי היה כאן הפרדה בין ביני בתור 1 שצריך לספק את לקוחות ולהסביר להם ולהביא אותם לעניין לבין עוה"ד. זה המקום היחידי הפעם הראשונה שנתקלנו בזה. ולכן יכול להיות שהתקשיתי ברישום ההסכם בצורה מלאה, יכול להיות." (עמ' 110 שורה 26, עמ' 111 שורות 12-23). יחד עם זאת, ניתן לראות כי ההסכמים שנחתמו עם לקוחות אחרים, כגון נכסי האחים כרמל, דומים בעיקרם להסכם שנחתם עם הנתבעת.
לטענת קוטלר, לאחר החתימה על ההסכם, הטיפול המשפטי הפך לוודאי והנושא עבר לטיפולו של עו"ד מיוחס. (עמ' 124 שורות 7-9, 14-15, 21-27). לדבריו, סעיף 5 להסכם, הותיר את הטיפול המשפטי כדבר שאינו חד משמעי, שכן: "ניתקנו את זה כנראה מהסכם אחר וזה קצת מסורבל..." (עמ' 125 שורות 29-32, עמ' 1-8).
קוטלר טען כי הנתבעת ידעה היטב מלכתחילה, שעבודתו נעשתה בשלב המקדמי ועם חתימת ההסכם עמה ובמקביל לחתימת ההסכם עם עוה"ד הנבחר, הסתיים תפקידה של התובעת והיא ממתינה לתוצאות ההליך (סעיף 31 לתצהיר). לשיטתו, לא היה זה מתפקידו להבהיר לנתבעת באיזה שלב תפקידו הסתיים ומתחיל תפקידו של עו"ד מיוחס והדבר גם לא אמור להיות כתוב בהסכם, שכן מדובר ברצף טיפולי, כאשר ההסכם מהווה "רצף של הסכמים" שנעשו אחד אחרי השני (עמ' 108 שורות 2-4, 7-8, 12-13, 26-29, עמ' 109 שורות 10-13, עמ' 110 שורות 15-16, 23-26, עמ' 111 שורות 22-23, עמ' 126 שורות 26-27, עמ' 127 שורה 1, עמ' 128 שורה 25, עמ' 132 שורה 3). טענתו זו של קוטלר בדבר ידיעת הנתבעת כי תפקידו הסתיים עם חתימת ההסכם, נותרה למעשה על בלימה, ללא כל ראיה אובייקטיבית לאימותה.