טענתה השנייה של הנתבעת נגעה לכך שבפועל נגרם לה הפסד ולא חיסכון.
אילו הנתבעת הייתה משלמת לעירייה את דרישת התשלום המקורית כמות שהיא, הנתבעת הייתה משלמת דמי חכירה נמוכים בהרבה, מהסכומים ששולמו על ידה בפועל, לאחר ניהול הליך משפטי במשך 10 שנים. ללא ניהול הליך משפטי כלשהו, הנתבעת הייתה משלמת לעירייה 8.6 מיליון ₪. אילו קיבלה יעוץ מקצועי, הנתבעת הייתה משלמת לעירייה, לאחר הליך משפטי, כ- 6 מיליון ₪, עבור 49 שנות חכירה וללא מעבר בין מסלולים.
בפועל ועקב היעדר יעוץ מקצועי, ולאחר הליך משפטי, הנתבעת שילמה לעירייה סה"כ 11.4 מיליון ₪. היעדר טיפול מצד התובעת, הוביל לכך שהנתבעת טעתה לבחור במסלול חכירה ל- 7 שנים, כאשר המשמעות הייתה, שדמי החכירה הופחתו ב- 8.2% בלבד ובסה"כ 758,314 ₪, סכום אשר נבלע בהפסד שנגרם לנתבעת. אילו התובעת הייתה מספקת לנתבעת טיפול מקצועי, ניתן היה לבחור מלכתחילה במסלול של 49 שנות חכירה, אז היה החיסכון מגיע לכ- 2.37 מיליון ₪, מבלי לגרור הפסדים בגין צורך לשלם עבור תקופות נוספות. הלכה למעשה, הנתבעת לא קיבלה הטבות כלשהן, שכן בפועל נגרם לה הפסד עצום, עקב מעבר שגוי בין המסלולים.
לחילופין אילו התובעת זכאית לשכר, שיעורו הנכון עומד על 41,873 ₪ בלבד. סכום זה נובע משיעור של 7.5%, הנגזר מתוך סכום החיסכון לתובעת, 758,314 ₪, במסלול של 7 שנים, לאחר קיזוז הוצאות בדמות תשלום חו"ד מומחים ותשלום למגשר. לפי לשון ההסכם, התובעת זכאית לאחוזים מהחיסכון, שיושג בגין "תקופת החכירה הנוספת", היינו תקופה אחת בלבד. התחשיב שערכה התובעת שגוי, בין היתר, בהיותו מבוסס על חסכון נטען, שמקורו בצירוף של שלוש תקופות הארכת חכירה.
התובעת הכחישה את זכאותה של התובעת לריבית פיגורים וכן את שיעור הריבית הנטענת. לטענתה, כבר בשנת 2019 מנכ"ל הנתבעת השיב למכתב התובעת וביקש פירוט של הטיפול, שניתן על ידי התובעת. במקום להשיב תשובה עניינית, ולפרט מה הטיפול שבוצע, התובעת המתינה כשנה וחצי עד להגשת התביעה. בכך ניפחה את התביעה ודרשה לעצמה גם ריבית פיגורים בסך 118,000 ₪, המהווים כ- 20% מסכום התביעה. התנהגות זו מעידה על חוסר תום לב. כמו כן, בבנק קיים מגוון רחב של תעריפי ריביות פיגורים והתובעת לא פירטה את שיעור הריבית כנטען על ידה.
ההליך
לאחר הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה לתיקונו, בטענה כי התחשיב, שהציגה בכתב התביעה המקורי, היה שגוי. לאחר קבלת עמדת הנתבעת, שקילת טענות הצדדים ובהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, התרתי לתובעת לתקן את כתב תביעתה, על מנת לאפשר דיון בשאלות השנויות באמת במחלוקת בין הצדדים (ראה החלטה מיום 3.3.22). כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 8.3.2022, לאחריו הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן.