פסקי דין

תא (ת"א) 16283-06-23 שי"ת זהבי בע"מ נ' רדיו ללא הפסקה בע"מ - חלק 10

28 יולי 2026
הדפסה

לאור כל האמור נטען כי זהבי לא הוכיח הפרה יסודית של ההסכם על ידי התחנה המקנה לו זכות לפיצויים כספיים.

  1. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי במצב דברים זה, שבו השמיע זהבי אמירה חמורה ומסוכנת וסירב להתנצל עליה, עמדה לה הזכות המלאה לבטל את החוזה לאלתר בגין הפרה יסודית. נטען כי על אף האמור, קיבלה הנתבעת ביום 14.11.22 החלטה מידתית ומתונה יותר ובהתאם לה הושעה זהבי באופן זמני.  נטען כי מדובר ב"דרך ביניים" שנועדה לאפשר לזהבי להתעשת ולקיים את חובתו החוזית.  לטענת הנתבעת הבסיס המקצועי והחוקי לכך מעוגן ראש וראשונה בהוראת סעיף 2.6 המחייבת פעולה לפי כללי הרגולציה.  נטען כי עת התבטאות מקימה סיכון לנתבעת, נדרש העורך הראשי להפעיל סמכותו ולהקפיא את המצב באופן הפיך, הואיל ואין לצפות מהתחנה להותיר מיקרופון פתוח טרם הוסרו הסיכונים.  נטען כי כלי זה של השעיה, ננקט קודם לכן בעקבות אמירת זהבי בהקשר לערוץ 14.  בהתאמה נטען כי התנהלות העבר מלמדת כי הסמכות להשעות היא כלי מקצועי ולגיטימי, מבלי שהדבר יחשב כהפרת המערכת החוזית.  נטען כי במהלך ההשעיה נהגה התחנה בתום לב עת הקפידה שלא להוריד את פרטי התכנית מאתר האינטרנט של הרדיו, כדי לא לפגוע בזהבי ולשמור על כבודו.  עוד נטען כי התחנה אף ניהלה משא ומתן על מנת למצוא פתרון שיחזיר את זהבי לשידור ואף נמנעה מפרסום הודעה על סיום סופי של היחסים, מתוך אמונה כי ימצא פתרון שיחזיר אותו לשידור.  נטען כי סעד ההשעיה הוא סעד מידתי משמחד הוא אינו סופי ואולם, בצד זאת הוא מאפשר לכל אחד מהצדדים לסיים באופן הדדי את ההשעיה על ידי ביטול ההסכם.  הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ככל שזהבי סבר כי סעד זה אינו במקומו, הרי שהוא יכל להודיע על ביטול ההסכם בעצמו.  בנסיבות אלו, נטען כי זהבי אינו יכול מזה לסרב להצעות הרדיו לפתרון המשבר ומזה לא להקטין נזקיו על דרך ביטול החוזה.  עוד טוענת הנתבעת כי בכל מקרה ניתן להלביש על הסעד השיורי של ההשעיה כסות של סעד ביטול וניתן לראות בה סעד של ביטול דה פקטו.  נטען כי בהינתן שממילא הוכח כי זהבי הפר את ההסכם, גם הלבשת כסות של ביטול על פעולת ההשעיה לא תזכה את זהבי בפיצויים.
  2. עוד נטען כי במצב הדברים שבו בתחילה חמק זהבי מכל אינטרקציה ולאחר מכן נתן לעורך דינו להתנצח מול התחנה; ללא כל השתדלות או הצעה; כשהוא ממאן לקבל את כללי הרגולציה ואת מרות העורך הראשי ועל התחנה מושתים עיצומים בסכומים ניכרים - הרי שדרישת הנתבעת לקבלת ערבויות על מנת לוודא כי הפרות זהבי לא תשננה - היא סבירה. אשר לערבויות נטען כי - בניגוד לטענות זהבי - לא מדובר בערובה כספית בהכרח, אלא ביצירת מנגנון שיאפשר את חזרת זהבי לשידור, מנגנון של אמון ונכונות מקצועית הדדית והתחייבות מעשית וברורה לכך שבהמשך השידור יעשה תוך קבלת מרות העורך הראשי ומגבלות הדין.  אלא, שלטענת הנתבעת לא זו בלבד שזהבי סירב להתנצל או להימנע מהצעת פתרונות חלופיים, הוא עבר למתקפה אישית כנגד צלקובניק, עת כינה אותו בכינוי גנאי ובכך סיכל את האפשרות להשיבו לשדר.
  3. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי יש לדחות מכל וכל את הטענה לפגיעה בזכות המוסרית של התובע, שכן התובע לא הוכיח את התנאים הבסיסיים לקיומה של העילה. נטען כי שם התוכנית "זהבי עצבני" אינו מהווה "יצירה" המוגנת בזכויות יוצרים.  עוד נטען כי הנתבעת הייתה רשאית לחלוטין לשבץ שדרנים חליפיים במשבצת השידור שלה במהלך תקופת ההשעיה של התובע, כדי לשמור על לוח שידורים רציף ותקין.  אשר לשידור כאמור, נטען כי ממילא במהלך חקירת זהבי התחוור כי השדרנים אשר שידרו רצועת השידור הרלוונטי לא עשו כן תחת השם "זהבי עצבני" ומדובר בשדרנים ידועים בעלי מוניטין עצמאי נעדרי כל קשר לזהבי או תכניתו.  עוד נטען כי זהבי החליף הגדרות משפטיות לאורך ההליך בהתאם לנוחותו - פעם כשותף עסקי, פעם כעובד ופעם כיוצר בעל זכויות מוסריות - דבר המוכיח את חוסר הממשות של עילה זו.  נטען כי משלא הוכח קיומו של פגם אובייקטיבי כלשהו ביצירה, ומשאין לתובע זכות קניינית או מוסרית ברצועת השידור של התחנה, דין רכיב זה בתביעה להידחות כליל.

עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענות זהבי בדבר "כליאה חוזית" או "כליאת המוניטין" שלו, ומבהירה כי מדובר בטענות עובדתיות חדשות, המהוות הרחבת חזית אסורה ועדות כבושה, בניגוד להלכה הפסוקה.  בהקשר זה, נטען כי הנתבעת פעלה בהגינות ובאורך רוח מופלג והותירה את פרטי התוכנית באתר האינטרנט שלה מתוך שמירה על כבודו של זהבי, למנוע בו פגיעה פומבית נוספת ומתוך תקווה אמיתית וכוונה כנה שהתובע יתעשת, יסכים להתנצל וישוב לשדר, ולא מתוך מניעים זרים של ניצול המותג.  בצד זאת כפי שפורט, נטען כי הנתבעת מעולם לא מנעה מזהבי לפעול לסיום החוזה באופן פורמלי, אך הוא בחר שלא לעשות דבר, לא ביקש להשתחרר מהחוזה באופן רשמי והעדיף להותיר את המצב מעומעם, כדי לבסס תביעת פיצויים מלאכותית במיליוני שקלים מבלי לבצע כל עבודה בפועל.

  1. נוסף על כך, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את תביעתו של זהבי בגין לשון הרע. אשר לכך, נטען כי זהבי לא הרים את נטל ההוכחה הבסיסי ביותר הנדרש להוכחת עילת לשון הרע, שכן לא הציג כל ראיה לכך שהפרסומים המשמיצים בתקשורת הכללית נעשו על ידי הנתבעת או מטעמה.  עוד נטען כי לעניין זה, יש לערוך הבחנה משפטית מוחלטת בין הודעת הגינוי הרשמית והעניינית שהוציאה הנתבעת בזמן אמת לבין כתבות עצמאיות של גופי מדיה שלישיים, כגון אתר Newzly (נספח 42 למוצגי התובע), שעליהן אין לנתבעת כל שליטה או אחריות עריכתית.  זאת ועוד, נטען כי הודעת הגינוי שהוציאה הנתבעת היוותה דיווח עובדתי, תפעולי ויבש בדבר השעייתו של זהבי עקב התבטאותו, פנייה שהיא חובתה של התחנה כגוף ציבורי מדווח ומפוקח.  נטען כי הודעה זו חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, לרבות הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב במסגרת "פעולה סבירה בנסיבות העניין" לפי סעיף 15(2( לחוק, שכן הנתבעת נדרשה להרגיע את הרוחות ולגנות אמירה המעודדת התאבדות בשידוריה.
  1. מבלי לגרוע מכל האמור, נטען כי יש לדחות את כל דרישות הפיצוי של התובע בהיעדר כל בסיס ראייתי או עובדתי - זאת הגם אפשרות למקצה שיפורים אשר ניתן לתובע על ידי בית המשפט, אשר איפשר לו הגשת תצהירים משלימים.  נטען כי בכל הנוגע להוכחת הנזק, כשל התובע לחלוטין בהוכחת גובה התמורה החודשית הנתבעת בסך 50, 000 ₪, שכן לא צירף כל ראייה המלמדת על כך שקיבל תשלום זה בפועל.  זאת ועוד, מבלי לגרוע מטענתה ולפיה לא הוכח כל תשלום, טוענת הנתבעת כי ממילא התחוור בחקירתו הנגדית של זהבי שהחל מיום 1.6.18 הופחתה התמורה החודשית לסך של 25, 000 ₪ בלבד במסגרת תוספת להסכם שנחתמה כדין (נספח 9 למוצגי התובע), ומשכך זהו סכום התקרה המקסימלי לכל תחשיב.

יתרה מכך, נטען כי זהבי חדל באופן קיצוני מעמידה בחובתו הבסיסית להקטנת הנזק.  זאת משהודה במפורש בחקירתו הנגדית (עמוד 60, שורה 25 עד עמוד 63, שורה 11( כי לא פנה לאף גוף תקשורת חלופי, לא הציע את שירותיו לאף במה רדיופונית אחרת ולא עשה כל ניסיון למצוא מקור הכנסה חלופי כשדר רדיו מאז השעייתו.  נטען כי הימנעות מוחלטת זו מהקטנת הנזק, שומטת לחלוטין את הקרקע תחת זכאות התובעים לפיצוי כלשהו ומקימה להם אשם תורם בשיעור של 100%.  נוסף על כך, נטען כי בחירת זהבי שלא לנקוט כל פעולה, משמיטה את טענתו ולפיה "השוק נחסם בפניו" ואף בכך יש כדי להשמיט את הקרקע תחת דרישת התשלום לפיצוי בגין אי תשלום התמורה החוזית.

עמוד הקודם1...910
11...31עמוד הבא
Skip to content