נטען כי אל מול התנהלותו של זהבי, פעלה התחנה בתום לב, הואיל ולה היה אינטרס כלכלי בזהבי שבא לידי ביטוי ברצון להשיבו לשדר בהקדם. נטען כי ביטוי לכך, ניתן למצוא בניסיונותיה של הנתבעת להפציר בזהבי לשוב ולשדר ובבחירתה שלא לבטל את ההסכם בין הצדדים - בהתאם להוראות סעיף 8.2 להסכם המקנה אפשרות לביטול ההסכם בלא זכאות לפיצויים (גם באשר לטענת הנתבעת בהקשר זה אציין כי הנתבעת מפנה להוראה מהסכם 1997, שאינה קיימת בהסכם 2007).
- בשולי הדברים טוענת הנתבעת כי התובע העלה בחקירתו הנגדית עובדות חדשות שלא נכללו בתצהיריו - המקורי או המשלים - ובכלל כך כי "חטף מכות, קללות ואיומים" בעקבות האמירה וכי פנה בזמן אמת לבעלי המניות של התחנה בניסיון לייחס לתחנה מניעים ישירים. נוסף על כך, נטען כי במסגרת תצהירו המשלים ניסה אף זהבי לשנות את הנרטיב של התביעה בשאלת האחריות וליצוק קונסטרוקציה חדשה של עוולה נמשכת, במסגרתה נטען כי הלכי ההשעיה לא הסתיימו כדין וכי הרדיו מחזיק אותו במצב של מתמשך של כליאה חוזית. אשר לטענות אלו כולן, טוענת הנתבעת כי יש לדחותן מפאת הרחבת חזית.
- לסיכום טוענת הנתבעת כי כלל הראיות מוכיחות שהיא פעלה כדין ובתום לב, בעוד שזהבי הפר את ההסכמות, סירב להתנצל וסיכל את המשך שידוריו. לכן, התבקש בית המשפט לדחות את התביעה על כל רכיביה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
דיון והכרעה;
- בהליך הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים וכן, הוגש תצהיר משלים מטעם התובעים בנוגע לנזקם. אציין כי הנתבעת מצידה בחרה שלא להגיש תצהיר בתשובה לתצהיר המשלים של התובעים (הגם הזכות שניתנה לה לעשות כן בהחלטתי מיום 26.12.24( זאת, תוך שטענה כי אינה מוצאת להוסיף על תצהיריה, בהינתן שהנזק תמיד מוכחש (ראו עמוד 12 שורות 1-2 לפרוטוקול הדיון מיום 23.12.25).
לאחר הגשת התצהירים, נחקרו המצהירים מטעם הצדדים בשני מועדים: בדיון מיום 23.12.25 נחקרו התובע נתן זהבי מטעם התובעים ומר אור צלקובניק - מטעם הנתבעת. בדיון מיום 11.1.26 - העיד עו"ד הלל סומך מטעם הנתבעת.
כהערה טכנית אציין כי תמלולי שני הדיונים אינם במספור רציף, אלא שמספור תמלול הדיון האחרון מתחיל מחדש. בהינתן האמור הרי שבהמשך - כל מקום בו מוזכרת עדותם של זהבי או צלקובניק, ההפניה היא לפרוטוקול הדיון מיום 23.12.25 ואילו מקום מוזכרת עדותו של עו"ד סומר ההפניה היא לפרוטוקול הדיון מיום 11.1.26.