אין מניעה לכתוב שני נפרעים על שטר, גם אם הוא למוטב בלבד, סעיף 6(ב( לפקודת השטרות קובע:
"השטר יכול להיות עשוי בר-פרעון לשני נפרעים או יותר יחדיו, ויכול שיהא עשוי בר-פרעון לַחֲלוּפין לאחד משני נפרעים או לאחדים מתוך מספר נפרעים; כן יכול שיהא עשוי בר-פרעון לנושא משרה אותה שעה".
כפי שהעיד מנהל התובעת, דני מזרחי, מדובר בנוהג מקובל בתחום ניכיון השיקים וזו הדרך בה חברות בתחום מנכות שיקים אשר מודפס עליהם הכיתוב "למוטב בלבד".
לאחרונה דנתי בעניין דומה, באותה פרשה של הקבלן בן אלישע, ומצאתי כי אין מניעה להכיר בתובעת כאוחזת כשורה בשיק למוטב בלבד בו שמה מופיע כנפרעת נוספת, כך פסקתי בת"א (שלום אש')
9909-07-23 אופל בלאנס (2006( בע"מ נ' יעקב דאלקיאן, [נבו], 13.3.2025:
"כפי שפורט בהרחבה בסיכומי התובעת, עצם העובדה כי התובע רשום כנפרע בשטר, לא מונעת הכרה בו כאוחז כשורה, מאחר והבחינה של היחסים בין הצדדים היא מהותית ולא צורנית (ע"א 1886/97 זאב יהודה נ' פנינה זלמה, פ"ד נג(1( 132 ((1999( .
בכל הנוגע לעובדה כי שמה של התובעת מופיע כנפרעת על השיק שהוא למוטב בלבד, וכי עניין זה לא מונע מלהכיר בה כאוחזת כשורה, התובעת הפנתה ע"א (מחוזי ת"א( 2217/09 איזי טו ווד בע"מ נ' אור שי לביא בע"מ, [נבו], 14.8.2011, פסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט י' שנלר, אשר לאחר ניתוח הפסיקה הבהיר:
"אם מקום בו מושך מוסר שיק "למוטב בלבד" ללא שם נפרע עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה, על אחת כמה וכמה מקום בו מושך מוסר שיק ורושם בו נפרע שהוא צד רחוק. ועל אחת כמה וכמה יפים הדברים מקום בו המושך יודע (או צריך היה לדעת( כי קרוב לוודאי כי השיק יפרע על ידי אותו צד רחוק, כפי שנעשה מספר פעמים בעבר. הצד הרחוק איננו כבול או מחוייב להסכם שנעשה עם הצד הקרוב, ובכלל זה אותן התחייבויות להן התחייב מנהל המערערת (כמובן, במגבלות תום הלב("".
00
0אשר על כן, התובעת עומדת בתנאי כי קיבלה שטר תקין ושלם על פי מראהו, וגם מתקיים התנאי השני כי קיבלה את השטר לפני שעבר זמנו והשטר לא חולל לפני כן.
האם שונה השטר ללא הרשאה, שאלת תום הלב, והאם יש להטיל על התובעת חובת זהירות נוספת?
- למעשה טענת הנתבעת היא כנגד תום ליבה של התובעת, אשר לשיטתה נהגה בחוסר תום לב, לא ביצעה בדיקות מספיקות, והטעתה את הנתבעת בשיחה שקדמה לביצוע עסקת הניכיון. עם זאת, הנתבעת נסמכת בעיקר על טענה אחרת, כי עת חתמה על השטר בפני הקבלן לא נרשם שמה של התובעת כנפרעת, וזה הוסף לאחר מכן ללא ידיעתה או הרשאתה. לשיטתה, שינוי מעין זה בשטר אשר הודפס עם הכיתוב "למוטב בלבד", מהווה שינוי מהותי המפקיע את השטר הואיל ושולל את המטרה המקורית כי השיק ייפרע רק לידי הקבלן.
אין בידי לקבל טענה זו, לא מהפן העובדתי ולא מההיבט המשפטי. כמו כן, אין בידי לקבל את הטענה כי הדבר דומה לטענת זיוף והנטל על התובעת להוכיח כי השטר לא שונה לאחר חתימתו. התובעת כאמור נהנית מהחזקות של אחיזה כשורה, לרבות האמור בסעיף 64(א( לפקודת השטרות: