(כחיזוק נוסף לקביעה ראו גם ע"א 10112/03 גיטה פת נ' דן קטלן-אסן (4.10.2009) - גם שם הובאה בהסכמה הכרעת כב' השופט חשין בעניין נקר ולפיה השאלה לאיזה חלק תינתן עדיפות היא תלויית נסיבות ובסופו של דבר ניתנה על ידי בית המשפט העליון עדיפות לתשריט על פני החלק המילולי בשטר חכירה).
דברי כב' השופט מודריק בעניין הוועדה המקומית יפים ומקובלים עלי גם במקרה דנן - בו גם לגישתי יש ליתן עדיפות לתשריט - בכל הנוגע להסכמות או הדרישות התכנוניות, הואיל והוא השפה בה מתנהלים הגופים התכנוניים - וזאת, על פני טבלת השטחים - שעל בסיסה ככלל מחושבות אגרות הבנייה (לקביעתי זו באשר למהות טבלת השטחים ראו עדות המומחה מטעם התובעת משורה 31 בעמוד 33 ועד לשורה 2 בעמוד 34). תימוכין לקביעתי זו, ניתן למצוא גם בהיתר הבנייה (נספח 7 לתצהיר התובעת) אשר ניתן בסופו של יום ובו נכתב מפורשות כי: "הכל לפי תשריט ההיתר" - תשריט ההיתר, קרי חלקו הגרפי ולא תכנית ההיתר הכוללת את החלק המילולי והחלק הגרפי (ראו לעניין זה גם עדות רובינשטיין בעמוד 99 שורות 21-22). אציין כי במסגרת סיכומיה טענה התובעת כי בעדותו אישר מר ארד שבמסגרת ההיתר אושרה הצמדת שטח של 135.8 מ"ר לדירתה. אלא שעיון בעדותו של עד זה מלמד כי לא מיני ולא מקצתי - העד לא אישר כי אמנם אושרה הצמדת שטח כאמור, אלא שאישר רק כי כך אמנם הוצג לו בתכנית וכי הוא עצמו לא בדק נושא זה כלל. כך, בעמוד 25 שורות 7-25, לאחר שהוצגה בפניו טבלת השטחים, העיד העד:
"העד, מר ארד: מה שתחת עמודה 'מרפסת מקורה/גינה'?
עו"ד רימר: כן.
העד, מר ארד: 135.8.
עו"ד רימר: עכשיו לך אני אומר שבכל ההיתרים, מהראשון עד האחרון, זה מה שהעירייה אישרה.
העד, מר ארד: או-קיי.
עו"ד רימר: כשקיבלת את שאלת בית המשפט לתת תעודת עובד ציבור, לא עניין אותך לבדוק את העניין הזה, מה, שטחים, מה אושר בהיתר, מה לא אושר בהיתר?
העד, מר ארד: לא."
הרבה למעלה מן הצורך אציין כי במסגרת חקירתה הנגדית של התובעת הוצגה בפניה התכנית (נספח 10 לתצהירי הנתבעת) והיא התבקשה להסביר כיצד היא מבקשת ללמוד ממנה חיזוק לטענותיה ואולם, לא ידעה להסביר את האמור בה - ובכך יש ללמד חיזוק לטענת הנתבעת ובהתאם לה ברי כי בזמן אמת לא הסתמכה התובעת על תכנית זו כמלמדת על הצמדה בפועל של גינה בשטח זה לדירתה (ראו עמודים 51-53 לחקירתה הנגדית). אל מול עדותה של התובעת, המלמדת כאמור כי לא הייתה מודעת כלל לתכנית זו (ובכלל כך לטבלת השטחים) בזמן אמת, העיד רובינשטיין כי בזמן אמת לא שמו הנתבעת והעירייה לבם לכך שקיימת טעות בטבלת השטחים (עמוד 99 שורה 7) וכי מדובר בטעות אשר מקורה בניסיון להצמיד את השטח, ניסיון אשר סורב על ידי העירייה (עמוד 85 שורות 7-15 וכן, ראו בהמשך בסעיף 57).
- ריכוז האמור מלמד כי - בניגוד לטענות התובעת - לא אושרה במסגרת היתר הבנייה הצמדה של גינה בשטח 135.8 מ"ר לדירתה. יתרה מכך, הנני סבורה כי דווקא מתוך הטעות הקיימת בטבלת השטחים אל מול התשריט, ניתן למצוא תימוכין לטענת התובעת ובהתאם לה בתחילה הוגשה על ידה תכנית ובה הצמדה של שטח הגינה ואולם, לאחר דין ודברים עם העירייה שונתה תכנית זו. דא עקא במסגרת התכנית אשר שונתה - שונה התשריט ואולם, מחמת טעות לא שונתה טבלת השטחים. בכל הנוגע לאופן בו מתנהל ההליך התכנוני, העיד רובינשטיין משורה 32 בעמוד 77 ועד שורה 3 בעמוד 78 :
העד, רובינשטיין: הליך תכנוני נעשה באופן שמגישים בקשת היתר, מנהלים פינג פונג, רובו בפגישות, רובו בקשקושים ידניים על גבי גרמושקה שמגישים. גם אז היינו עובדים באמת עם גרמושקות, לא בתוכניות ממחושבות כמו היום שיש מעקב אחרי כל מה שאתה אומר. זה לא היה קיים באותו שלב. והבודק ומי שיטפל בתיק מסמן מה התיקונים שצריך לעשות. ובהתאם לזה ניתנה החלטת הוועדה לתיקונים,