גרסתו של התובע
- בכתב התביעה טען התובע כי קודם להתקשרות בעסקת היהלומים הראשונה, נערכה פגישה בהשתתפות התובע הנתבע ויתר הגורמים הנוגעים בדבר, ושם הוסכם בין היתר כי הנתבע ישלם לתובע 5% מהיקף ההשקעה (2, 500, 000 דולר ארה"ב) כדמי ייזום ותיווך, וזאת כנגד השבת מלוא המימון ותשלום הפרמיה לנתבע (סעיף 10 לכתב התביעה).
- בתצהירו העיד התובע כי בנוסף אליו ולנתבע השתתפו בפגישה שהתקיימה בהרצליה שלושה אנשים והם: בוריס, בצלאל ותומאס. בפגישה הוצגה העסקה לפרטיה לנתבע שהביע את רצונו להשתתף בה ולממנה וסוכמו התנאים לביצועה (סעיפים 74-75). לדבריו, באותה פגישה סוכם כי בוריס והוא יקבלו כל אחד 5% מהיקף ההשקעה שהועמד על כ-50, 000, 000 דולר, כלומר כ-2, 500, 000 דולר כל אחד. זאת, עבור תיווך העסקה בין הנתבע לבין בצלאל ותומאס. לדבריו, כל הנוכחים הכירו היטב את הסיכום הזה (סעיף 76). הוא העיד כי העסקה נסגרה בעל-פה ולא נחתם מסמך בכתב (סעיף 77). הוא טען כי כיום הנתבע מתכחש לזכאותו לתשלום, אולם בזמן אמת כל המעורבים בעסקה ידעו על התחייבויותיו של הנתבע כלפיו (סעיף 79).
- גם בחקירתו הנגדית חזר התובע על כך שהנתבע התחייב בפגישה הראשונה לשלם לו את דמי התיווך. כך העיד כי בפגישה הראשונה הנתבע לקח אחריות על תשלום דמי התיווך והתחייב בתשלומם (עמוד 54 שורות 23-30).
- מכל האמור לעיל עולה כי גרסת התובע הייתה שהנתבע התחייב לשלם לו את דמי התיווך במועד הפגישה הראשונה בה השתתפו התובע, הנתבע, בוריס, בצלאל ותומאס. יש לציין כי בהמשך, התובע שינה גרסה זו הן בחקירתו הנגדית והן בסיכומיו. זאת, ככל הנראה, לאור העדויות האחרות שנשמעו.
עדותו של בצלאל
- כאמור לעיל, התובע הגיש תצהיר של בצלאל על מנת שזה יתמוך בגרסתו. בתצהירו העיד בצלאל על ההתקשרות בעסקה הראשונה. לדבריו, הוא ותומאס היו מעוניינים בעסקה ולכן חיפשו גורם מממן עמו יחלקו ברווחים. מאחר שהנתבע לא נפגש עם כל אחד, הוא יכול היה להגיע אליו באמצעות התובע. הוא העיד כי היה מעוניין שאחיו בוריס, שהיה מקורב לתובע, יהיה מעורב בעסקה. לכן, פנה אל אחיו בוריס וביקש כי יציג את העסקה לנתבע, מתוך הנחה שהפניה לנתבע תהיה באמצעות התובע. לדבריו, התובע שסבר כי מדובר בעסקה בעלת פוטנציאל משמעותי, שיתף את הנתבע ונקבעה פגישה. גם בצלאל העיד כי מי שנכח בפגישה היו התובע, הנתבע, אחיו בוריס, תומאס והוא עצמו. על פי עדותו, הנתבע הסכים להעמיד 49 מיליון דולר בשני חלקים: החלק הראשון, סך של 33 מיליון דולר לצורך רכישת אבנים קטנות והחלק השני, סך של 16 מיליון דולר עבור רכישת אבנים גדולות, כאשר הוא ותומאס התחייבו לפרוע את ההלוואה תוך 6 חודשים בתוספת פרמיה. עוד העיד כי במהלך הפגישה סוכם כי התובע ובוריס יהיו זכאים כל אחד לסך של 5% מסכום המימון. הוא העיד כי נודע לו מאחיו בוריס כי קיבל תשלום בשיעור 5% מהסך של 33 מיליון דולר ולא מתוך הסכום הכולל בסך של 49 מיליון דולר. עוד העיד כי הוא יודע שהנתבע לא העביר לתובע תשלום כלשהו. זאת, בניגוד למה שסוכם בפגישה בה נכח (ראו סעיפים 7-13).
- בהמשך תצהירו, העיד כי מאחר שהיו להם קשיים למכור את מלאי היהלומים נמכרו אלה בחזרה לנתבע. לדבריו, במסגרת ההתחשבנות על כל ההוצאות כלל הנתבע את דמי התיווך שהגיעו לתובע ובוריס בשיעור 5% מכל הסכום. זאת, למרות שידוע לו כי בוריס קיבל תשלום חלקי בלבד וכי התובע לא קיבל תשלום כלל (סעיף 20).
- בתשובות לשאלות בחקירה נגדית, בצלאל הציג גרסה אחרת מזו שהוצגה בתצהירו בכל הקשור למועד בו סוכם התשלום של דמי התיווך, זהות המשתתפים והגורם שהתחייב לשלמם.
- מתשובותיו התברר כי נושא דמי התיווך המגיעים לתובע מהנתבע לא סוכם כלל באותה פגישה שהתקיימה בהרצליה. על פי תשובותיו, עניין זה סוכם בשיחת טלפון שנוהלה בין תומאס ובוריס כשהם יושבים במונית בדרכם לשדה התעופה לבינו ולבין התובע. הנתבע עצמו לא היה שותף לשיחה. להלן הדברים:
"עו"ד ויסמן: כלומר הייתם בפגישה עם מיכאל נגמרה הפגישה אתם נוסעים לשדה התעופה ובדרך אתם מסכמים את מה יגיע לבוריס.