תא (ת"א) 75948-12-20 שבתאי אלון נ' מיכאל מירילשווילי - חלק 5

העד, מר קריכלי: כן.

עו"ד לנדה: הוא אמר לבוריס ולשוטה (התובע).

העד, מר קריכלי: אמרתי לבוריס ולשוטה" (פרוטוקול מיום 9.7.2025 עמוד 19 שורה 36 עד עמוד 20 שורה 2)

ובהמשך:

"העד, מר קריכלי: לא אני לא הייתי בטלפון, בוריס לקח את תומאס לשדה תעופה.

עו"ד ויסמן: תומס ובוריס במונית נוסעים לשדה התעופה אתה בטלפון.

העד, מר קריכלי: אני בטלפון ושוטה (התובע) בטלפון כולנו דיברנו אני ושוטה והם דיברנו בטלפון וככה סגרנו מחיר.

עו"ד ויסמן: ומיכאל (הנתבע) לא בטלפון?

העד, מר קריכלי: לא מיכאל לא היה בעסק בכלל הוא נתן לנו כסף ואמר לנו סכום מסוים שהוא רוצה על העסק הוא לא היה שותף" (עמוד 20 שורות 17-23).

67. בהמשך, בחקירה נגדית העיד כי מי שהתחייב לשלם לתובע היו הוא ותומאס. להלן הדברים:

"עו"ד ויסמן: תראה אני מציע לך שאם אתה רוצה להגיע למיכאל בתור גורם מממן ואתה צריך מתווך שיפתח לך את הדלת הזאת מי שצריך לשלם למתווך זה אתה ותומס.

העד, מר קריכלי: כמובן אני ותומס היינו אמורים לשלם לבוריס ולשבתאי איזה שאלה" (עמוד 28 שורות 14-17). 

68. לסיכום עד כאן, ובניגוד לגרסה שהציג התובע בתצהירו כמפורט לעיל, וכן בניגוד לגרסה שהציג בצלאל בתצהירו שהוגש לצורך הוכחת גרסתו של התובע, נושא דמי התיווך כלל לא סוכם באותה פגישה בהרצליה אלא בשיחת טלפון במהלך נסיעתם של בוריס ותומאס לשדה התעופה. לדבריו, בשיחה זו הנתבע כלל לא היה שותף.  עוד התברר כי ההתחייבות לתשלום דמי התיווך הייתה של בצלאל ותומאס ולא של הנתבע.
69. יש לציין שבמסגרת חקירתו החוזרת הופנה בצלאל לכך שהעיד במסגרת חקירתו הנגדית כי בוריס קיבל את התשלום מהנתבע (על נסיבות התשלום לבוריס יפורט בהמשך בעת ניתוח עדותו של בוריס) ונשאל מדוע בוריס לא קיבל את התשלום ממנו ומתומאס. הוא השיב כי ברגע שהנתבע נכנס להיות שותף איתם במסגרת שינוי המתווה, אז הנתבע היה אמור לשלם וכי "הוא הודיע לנו שהוא משלם ככה והוא משלם ככה כמובן" (ראו עמוד 31 שורה 27 עד עמוד 32 שורה 23).  מדובר בגרסה שונה מזו המופיעה בתצהירו ושונה גם מגרסתו של התובע שפורטה בכתב התביעה.

עדותו של בוריס

70. כאמור, בוריס הגיש תצהיר בתמיכה לטענת הנתבעים. בתצהירו העיד כי בשנה 2009 אחיו בצלאל ביקש ממנו לקשר בין תומאס ושותפיו לבין הנתבע.  לדבריו, הוא הסכים לפנות לנתבע וסיכם עם תומאס כי תמורת עזרתו יקבל תשלום בשיעור של 10% מהמימון שהנתבע יעמיד.  בוריס העיד כי הכיר את הנתבע עוד משנת 1999 כאשר נפגשו בסנט פטרסבורג באירוע רב משתתפים שערך הנתבע לציון חג החנוכה וכי בעקבות אותו אירוע, נרקמו ביניהם קשרים עסקיים וגם קשרי ידידות.  לדבריו, לאור בקשת אחיו בצלאל, הוא צלצל לנתבע אשר הזמין אותו למשרדו בהרצליה על מנת לדון בעסקה.  הוא הגיע למחרת אל משרדו והציג בפניו את העסקה והנתבע הסכים לקיימה ולפגוש את תומאס ובצלאל.  מספר ימים לאחר מכן, התקיימה פגישה במשרדו של הנתבע בהרצליה ובה השתתפו הנתבע, תומאס, בצלאל והוא עצמו.  בפגישה זו נכח גם התובע.  על פי עדותו בתצהיר, הוא לא הכיר את התובע לפני כן, אך ידע כי הוא קרוב משפחה של הנתבע.  לדבריו, אף שהתובע נכח בפגישה, הוא לא השתתף בדיון שנערך בה.  בהמשך לפגישה זו ולאחר משא ומתן לא ממושך, כרתו הנתבע, תומאס ובצלאל את העסקה.  הוא שמח על כך שהעסקה נחתמה בין השאר בזכות החיבור שיצר.
71. הוא העיד כי לתובע לא היה כל חלק בייזום העסקה או בתיווך בה; כי התובע כלל לא הכיר את תומאס ואת בצלאל; כי שני אלה לא נזקקו לשירותי התובע, שכן הוא עצמו היה בקשרים עם הנתבע ויכול היה לדבר אתו על עסקה כזו ישירות כפי שאכן עשה. הוא העיד כי בפגישה במשרדו של הנתבע כלל לא הוסכם כי ישלם לתובע דמי ייזום ותיווך וכלל לא דובר על כך (סעיף 9).  בחקירתו הנגדית הוא אף העיד כי תומאס שאל את הנתבע לגבי התובע "מי זה הבן אדם הזה למה הוא פה תוציא אותו, מיכאל אמר זה בסדר זה בן דוד שלי, הכל בסדר" (עמו 43 שורות 37-39).
72. בעדותו בחקירה נגדית העיד בוריס כי הוא עצמו קיבל תשלום בגין דמי תיווך בסך של 1, 650, 000 דולר המהווה 5% מהסך של 33 מיליון דולר הוא החלק הראשון של ההלוואה (ראו פרוטוקול מיום 20.7.2025 עמוד 32 שורות 23- 29). הוא העיד כי הסכום שולם על ידי תומאס באמצעות הנתבע וזאת בהתאם לבקשתו, כאשר ההתחייבות כלפיו היא רק של תומאס ולא של הנתבע.  בוריס חזר על כך מספר פעמים בתשובותיו (ראו עמוד 32 שורה 38 עד עמוד 33 שורה 11 וכן ראו עמוד 33 שורות 25-28 ושורה 34 ובעמוד 34 שורות 4-5, 11-12).
73. אשר לזכותו של התובע לקבלת דמי תיווך, הוא העיד כי התובע אמור היה לקבל את התשלום מתומאס ולא מהנתבע (ראו עמוד 32 שורה 31). דבריו אלה מתיישבים גם עם עדותו בחקירה נגדית של בצלאל שהובאה לעיל ושהעיד כאמור מטעמו של התובע.
74. על פי עדותו של בוריס, לבקשת התובע הוא הסכים לוותר על מחצית דמי התיווך שהיה אמור לקבל מתומאס לטובת התובע. זאת הוא עשה לאחר שהתובע הציג בפניו את המצוקה שבה היה נתון והבטיח בתמורה לכך לשתף אותו בכל עסקה שיבצע בעתיד עם הנתבע.  להלן הדברים: "כשאני מקבל כל כך הרבה כסף הוא (התובע) בא אלי והתחיל לבכות, "אשתי יש לה בעיות במס הכנסה, במע"מ והיא עלולה לשבת בבית סוהר אז תעזור לי ואני כל מה שאני אעשה בעתיד עם מיכאל אני גם מתחלק איתך" (עמוד 37 שורות 30-33).  הוא חזר פעם נוספת על כך בהמשך לאחר שבא כוח התובע חזר ושאל אותו בעניין זה: "כשהוא ראה שבתאי שאני מקבל סכום כזה הוא בא לבכות איתי על אשתו, הציג לי מצגת של משהו נורא, אישה גרוזינית שהולכת לשבת בבית סוהר וחוץ מזה הוא הוסיף שאני בעתיד כל מה שאני אעשה עסקאות עם מיכו אני אתן לך גם חצי" (עמוד 39 שורות 7-10).  ובהמשך הסביר מדוע הגיוני היה לפעול כך: "הוא (התובע) בגלל שהוא ישב עם מיכו כל הזמן אצלו במשרד הוא הפיץ שמועות שכל מי שרצו לעשות עסק עם מיכו שהוא יעבור דרכו דרך שבתאי" (עמוד 39 שורות 28-29).
75. אשר לטענת התובע כי הנתבע "קנה" את עדותו, אין בידי לקבלה. תצהירו של בוריס נחתם ביום 14.11.2024.  בחקירתו הנגדית שהתקיימה ביום 20.7.2025 כ- 8 חודשים לאחר מכן, נשאל בוריס האם הנתבע חייב לו כספים והשיב "לא, ההפך, אני חייב לו כמה חודשים שהוא עזר לי לשלם לנושה שלי".  כשנשאל האם זה נעשה לקראת העדות שלו והשיב: "לא.  לפני 4 חודשים בערך".  הוא הסביר כי מדובר בחוב שלו כלפי הנתבע (עמוד 29 שורות 15-28).  במהלך חקירתו השמיע בא כוח הנתבעים הקלטה של שיחה שנערכה ביום 17.7.2025 שלושה ימים בלבד לפני הדיון, שהתקיימה בין בוריס לבין אדם בשם שרון (תמליל השיחה סומן ת/4).  מהשיחה עולה כי מר שרון שהוא ככל הנראה הנושה, כועס על בוריס על שהבטיח לו כי יעביר סך של 10, 000 ₪ על חשבון חובו, סכום שאותו הוא היה אמור לקבל מהנתבע, כאשר בפועל לא העביר את הסכום.  אין בשיחה כל אמירה בדבר קניית עדות ומדובר במסקנה שהתובע מבקש ללמוד מהשיחה.  יש לציין שבוריס בעדותו אמר כי הנתבע סייע לו לשלם לנושה עוד לפני שהוצג תמליל השיחה.
76. באותה שיחה אומר בוריס לשרון כי הנתבע חייב לו מעל מיליון דולר.  מאמירה זו מבקש התובע ללמוד כי זה הפרש הסכום אשר הגיע לבוריס כדמי תיווך עבור העסקה.  בוריס נשאל על כך והשיב כי אמר לאותו שרון דבר שקר וכי אין המדובר בדמי תיווך המגיעים לו (ראו עמוד 30 שורה 37 עד עמוד 31 שורה 18).
77. יש לציין כי מתצהירו של בוריס עולה לכאורה כי היה ניסיון להשפיע עליו לשנות את עדותו אבל לא מצדו של הנתבע. בוריס העיד בתצהירו כי במהלך יוני 2024, כשלוש וחצי שנים לאחר שהוגשה התביעה דנן, הוא הוזמן על ידי אחיו בצלאל לפגישה בה נכחו גם התובע ואדם נוסף שהכיר את פרטי המחלוקת.  לדבריו, אותו אדם טען כי התובע חייב לו כספים והתחייב לשלם לו מחצית מהסכום שבו יזכה בתביעה.  באותה פגישה בוריס הבהיר כי התובע לא הביא אותו לעסקת היהלומים וכי טענותיו של התובע אינן אמת.  לדבריו, הוא הבהיר כי לא ישנה את עדותו ולא יסכים לקבל טובת הנאה כלשהי בקשר לכך.  עוד העיד כי כשבועיים לאחר מכן, אחיו בצלאל הביא אותו לפגישה נוספת שגם בה השתתפו התובע ואותו אדם נוסף והוא הבהיר שוב כי יעיד רק אמת וכי שום לחץ לא יגרום לו לעשות אחרת (ראו סעיפים 11-14).
78. בצלאל בעדותו נשאל על אותה פגישה. בחקירתו הנגדית נשאל מי הוא האדם הנוסף ומי הזמין אותו.  הוא ענה כי אינו יודע את שמו וכי מי שהזמין אותו היה התובע (ראו פרוטוקול מיום 9.7.2026 עמוד 24 שורות 18-30).
79. התובע בחקירתו הנגדית נשאל גם הוא על אותה פגישה. הוא נשאל האם הוא זה שהזמין את האדם הנוסף והשיב בשלילה.  כשנשאל לגבי זהותו השיב כי אינו זוכר את שמו בהמשך התברר כי הוא חושש מלומר את שמו "אני לא רוצה להגיד אלה אנשים מפחידים ואני לא רוצה להגיד מפני שגם לפני כן התקשרו אלי מבית האסורים מישהו מאוד מאוד בכיר והבן-אדם הזה קשור אליו" ובהמשך כשנשאל האם הוא חייב לאותו אדם כסף השיב: "אני חייב לו? מה פתאום בחיים לא, לא ממש לא פשוט מאוד רצו להתערב ואני לא רוצה שהם יתערבו אני בבית משפט אף אחד לא רוצה שיתערב" (ראו עמוד 95 שורה 9 עד עמוד 98 שורה 9.  הציטוטים לעיל מעמוד 98).
80. לאור כל האמור איני מקבל את טענת התובע בדבר קניית עדות לכאורה של בוריס.

אי זימונו של תומאס לעדות

81. תומאס השתתף באותה פגישה בה לטענת התובע, התחייב הנתבע לשלם לו דמי תיווך בשיעור של 5% מסכום ההשקעה. כאמור לעיל, התובע ביקש בתחילה לזמן את תומאס, שלא הגיש תצהיר, למתן עדות, אלא שלאחר מכן ויתר על זימונו.  בהתחשב בכך שטענת התובע נסמכה על הסכמה בעל פה, היה נחוץ ביותר לשמוע את עדויותיהם של כל מי שנכח באותה פגישה.  במיוחד הדברים אמורים, לאחר שהוויתור על זימונו לעדות של תומאס שהנו אישיות מרכזית בעסקה, נעשה לאחר שהנתבע ובוריס הגישו תצהירים בהם הוצגה גרסה נוגדת לזו של התובע.  חשיבות עדותו מקבלת משנה תוקף לאחר שהתברר מעדותו של בצלאל שהגיש תצהיר מטעמו, כי ההתחייבות לתשלום דמי תיווך הייתה של תומאס ושל אחיו בצלאל ולא של הנתבע.  אין מקום לקבל את הסתמכותו של התובע על שיחות מוקלטות שנוהלו עם תומאס.  לא ניתנה לנתבעים אפשרות לחקור אותו על שיחות אלה שהתקיימו ב-2022 כ- 13 שנה לאחר ההתקשרות בעסקת היהלומים.  זאת, מבלי שניתן יהיה לברר את כוונת הדברים, ההקשר בהם נאמרו והאם בשיחות האלה הייתה מניפולציה כדי להוביל את תומאס לומר דברים מסוימים.  לא בכדי בחקירתו הנגדית אמר הנתבע כי "אם הייתם רוצים להגיע לגילוי האמת, הייתם מבקשים לזמן לכאן את תמס ולא את לאורה רעייתי.  אתם ויתרתם" (עמוד 65 שורות 9-10).

גרסתו של הנתבע

82. כאמור, בכתב ההגנה דחה הנתבע את טענותיו של התובע אותן כינה טענות כזב. על פי תצהירו, בשנה 2009 פנה אליו בוריס והציע לו להשקיע בעסקי היהלומים של תומאס ושותפיו.  באותה תקופה, הנתבע כבר הכיר את בוריס שנים רבות.  הם שיתפו פעולה בעסקים וגם נרקמו ביניהם יחסי ידידות.  כאשר בוריס פנה אליו, הנתבע הזמין אותו לפגישה במשרדו בהרצליה על מנת שיציג לו את הדברים.  בפגישה שבה השתתפו רק שניהם בוריס הציג לנתבע את העסקה.  ההשקעה נראתה לנתבע מעניינת ולכן ביקש לפגוש את תומאס.  זמן קצר לאחר מכן, נערכה פגישה נוספת במשרדי הנתבע בהרצליה בה השתתפו תומאס, בצלאל, בוריס והוא.  גם התובע נכח בחדר אך לא לקח בה חלק פעיל ולא היה מעורב באופן כלשהו בעניין.  לאחר משא ומתן, הגיעו תומאס ושותפיו להסכמות עמו ביחס להלוואה ובהמשך לכך חתמו על שלושה הסכמים למתן הלוואות בסך כולל של 49 מיליון דולר (סעיפים 45-49).
83. הוא העיד כי התובע לא יזם את העסקה, לא היה צד לה ולא היה מעורב בכריתתה מעבר לנוכחות לא פעילה בפגישה.  הוא העיד כי לא התחייב לשלם לתובע דמי תיווך או ייזום כלשהם וכי מי שתיווך בעסקה היה בוריס, אשר למיטב ידיעתו, סיכם עם תומאס על תמורה המגיעה לו בגין כך (סעיף 50).
84. הוא הפנה בתצהירו לשיחה שקיים עם בוריס אותה הקליט בידיעתו ובאישורו שבה למעשה אושרה גרסתו (סעיף 51).
85. הנתבע אף העיד כי ככלל הוא תמיד מחפש הזדמנויות עסקיות ורעיונות וגם אנשים שהוא אינו מכיר באופן אישי יכולים לבקש להיפגש עמו ולהציג לו מיזמים עסקיים פוטנציאליים. לדבריו, לשם כך הוא לא היה זקוק לתובע.  הוא העיד כי אכן היו גורמים שביקשו לנצל את קרבתו של התובע אליו על מנת שיקדם הצעות מולו כפי שעשתה החברה הכשרה אנרגיה כאשר באותו מקרה הדבר נעשה מאחורי גבו ותוך פגיעה באמון שנתן בתובע.  מכל מקום, הבהיר כי גם אם היו גורמים שביקשו מהתובע לסייע להם לקבוע עמו פגישה, אין בכך כדי לזכות את התובע בדמי תיווך.  לדבריו, אותו גורם ששכר את שירותיו של התובע הוא זה שאמור היה לשלם לתובע דמי תיווך.  כך אף היה באותו מקרה של החברה הכשרה אנרגיה (ראו סעיפים 42-43).  עדות זו מתיישבת עם גרסתם של בוריס ושל בצלאל בדבר הגורם שהיה אמור לשאת בתשלום עמלת תיווך לבוריס ולתובע ככל שהאחרון היה זכאי לקבל עמלה כזו.  משמעות האמור שמבחינת הנתבע אין כל היגיון כי יתחייב לשלם לתובע את דמי התיווך הנתבעים.
86. בעדותו בחקירה נגדית חזר הנתבע על כך שבעסקה הראשונה התובע לא נטל כל חלק (עמוד 48 שורות 32-33). הנתבע אף אמר כי בתחילה נפגש לבד עם בוריס ורק אח"כ התקיימה פגישה בה השתתפו גם בצלאל, תומאס ובה נכח גם התובע.  הוא חזר על כך שהשהות של התובע במחיצתו נבעה מתוך רצון להציל אותו ולסייע לו.  "אני מבקש תקשיב שתדע איך הלקוח שלך התנהג, מתאר לעצמך איך הוא היה אז כאשר הוא היה תלוי בצריכת סמים.  הוא היה איתי משום שאני הייתי מעוניין להציל אותו ולסייע לו.  ההורים שלי ביקשו ואבא שלי המנוח אמר לי "רק אתה יכול להציל אותו".  זה היה באמת בשבילי סבל להישאר במחיצתו.  זה היה בלתי אפשרי איך האדם הזה, אבל אני אהבתי אותו ועשיתי הכל כדי להציל אותו.  המצב שלו אנשים התפלאו פשוט, שאלו.  הוא לא היה נוכח בפגישה שלי עם בוריס אבל בפגישה הבאה כאשר נפגשנו בפעם הבאה היה 5 אנשים היו שם בוריס, שבתאי" (עמוד 61 שורות 27-34).  על המניעים של הנתבע לסייע לתובע עוד יורחב בהמשך במסגרת הדיון בעסקה השנייה.
87. הנתבע גם העיד בתשובתו לחקירה נגדית כי הסך ששולם לבוריס היה לבקשתו של תומאס וכי לא מדובר היה בהתחייבות שלו (ראו עמוד 65 שורות 13-18).

שינויים ואי עקביות בגרסתו של התובע בקשר עם העסקה הראשונה

88. כאמור, התובע טען כי מגיעים לו דמי תווך בסך של 2, 500, 000 דולר המהווים 5% מסכום המימון בסך של 50, 000, 000 דולר שהעמיד הנתבע לטובת העסקה. התברר כי הסכום שסוכם כי יועבר על ידי הנתבע עמד על 49, 000, 000 דולר, כך שלכל היותר, התובע היה זכאי לסך של 2, 450, 000 דולר ולא לסכום אותו טען בכתב התביעה כי מגיע לו.  התובע נשאל בחקירתו הנגדית האם ידע כי סכום המימון עמד על 49 מיליון דולר והשיב כי ידע על כך.  אם אכן ידע כטענתו, אזי לא היה מקום לטעון בכתב התביעה שמגיע לו סך של 2.5 מיליון דולר ולכלול נתון לא נכון בתצהירו (ראו סעיף 76).  התובע נשאל מדוע פעל כך ותשובותיו בעניין זה אינן מספקות (ראו פרוטוקול מיום 9.7.2025 עמוד 50 שורות 17-35).
89. בסעיף 10 לכתב התביעה טען התובע כי הוסכם שהנתבע ישלם לו 5% מהיקף ההשקעה וזאת כנגד השבת מלוא המימון ותשלום הפרמיה לנתבע. בתצהירו הציג התובע גרסה אחרת.  על פי עדותו בסעיף 76 לתצהירו זכאותו לקבלת דמי תיווך כלל לא הייתה מותנית בהשבת מלוא המימון ותשלום הפרמיה.
90. אשר לגובה הרווח מהעסקה הראשונה - בסעיף 75.3 לתצהירו, טען התובע כי הנתבע ירוויח בגין העמדת המימון כ- 20 מיליון דולר. בחקירתו הנגדית העיד כי ייתכן שגובה הרווח היה 17 או 18 מיליון דולר בערך.  וכשעומת עם עדותו של בצלאל כי מדובר בסכום שבין 8 ל-13 מיליון דולר, השיב "אני אף פעם לא שברתי את הראש על זה את הראש מפני שסוכם שם הקבוצה שלהם מקבלים ואנחנו מקבלים 5 מיליון דולר סוכם הבנת, אז לא שברתי את הראש זה בדיוק 17, 18, 20, מה שזכור גם בצלאל גם לא זכר בדיוק זה היה לפני שנה אני זוכר מה אני מקבל" (ראו 51-53 לפרוטוקול ובמיוחד עמוד 53 שורות 33-36).  הרווח מהעסקה הינו פרט מהותי שהיה מצופה כי התובע שהיה מעורב כנטען בתיווכה ידע אותו.  במיוחד הדברים אמורים לאור טענתו כי בהמשך בעת שינוי המתווה הפך להיות שותף בעסקה השנייה.
91. בסיכומיו, נסוג התובע מגרסתו שהועלתה בסעיף 10 לכתב התביעה לפיה הנתבע התחייב לשלם לו דמי תיווך באותה פגישה בהרצליה. כך, טען התובע (סעיף 59) כי בתחילה היו אמורים תומאס ובצלאל לשאת בתשלום וכי לאחר מכן, בעקבות שינוי המתווה, עברה התחייבות זו לנתבע.  לדבריו, גרסה זו מתיישבת עם האמור בסעיף 86 לתצהירו כי רק לאחר שינוי המתווה, הוא והנתבע סיכמו כי יקבל גם את חלקו בגין התיווך בעסקה הראשונה וגם את חלקו ברווחי עסקת היהלומים; וכי בפרוטוקול חקירתו הנגדית בעמוד 56 שורות 22-24 ציין שנקודת המפנה ביחס לזהות המשלם חלה בעקבות שנוי המתווה.  איני מקבל הסבר זה של התובע.  הטענה כי הנתבע התחייב במעמד הפגישה לשלם לתובע את דמי התיווך עומדת בבסיס טענתו שהובאה בסעיף 10 לכתב התביעה ועליה חזר בתצהירו (ראו הפירוט לעיל ובמיוחד סעיף 79 לתצהיר).  כאמור, טענה זו התבררה כלא נכונה.  יש לציין כי האמור בסעיף 86 לתצהירו אינו מתייחס לטענה מרכזית זו אלא מתאר סיכום חדש לכאורה בין התובע לנתבע.  הדברים בעדותו בחקירה נגדית אליהם הפנה עסקו בזכאותו של בוריס לקבלת התשלום המגיע לו ואינם מתייחסים לטענה בדבר התחייבות הנתבע כלפיו במועד הפגישה.  עניין זה מהותי מאחר שהתביעה מבוססת על טענה לקיומו של הסכם בעל פה.  לפיכך, שינויי גרסה בדבר נסיבות כריתת ההסכם וסתירות בין עדויות של המעורבים, הנן משמעותיות, פועלות לחובת התובע ומובילות לדחיית גרסתו.

התובע אינו שותף של הנתבע בעסקה השנייה הזכאי לקבל 10% מרווחיה

92. כבר בשלב זה אציין כי משנדחתה טענה מרכזית של התובע בדבר התחייבותו של הנתבע לשלם לו דמי תיווך בסך של 2, 500, 000 ₪, הרי שהוטל ספק משמעותי במהימנות גרסתו לקיומה של שותפות בינו לבין הנתבע בקשר עם העסקה השנייה. במקרה דנן, הנטל הכבד שהיה מונח ממילא על כתפיו להוכחת זכאותו לקבלת דמי תיווך בגין העסקה הראשונה הוכבד שבעתיים בכל הקשור לטענתו כי היה שותף לעסקה השנייה וכי הוא זכאי בשל כך לתשלום 10% מרווחיה.
93. 00במיוחד הדברים אמורים, לנוכח עדותו של התובע בדיון שהתקיים ביום 2.12.2024 בו אמר כי הסיכום בכל הקשור לעסקה השנייה נעשה עמו בנוכחותו של הנתבע בלבד (ראו עמוד 20 שורות 1-3). במילים אחרות, למעט עדותו של התובע אותה דחה הנתבע בטענה כי מדובר בטענה כוזבת ומופרכת (סעיף 59), אין עדות ממקור ראשון של מי שנכח באותה פגישה שיוכל לתמוך בגרסתו.

0

94. גם במקרה דנן התובע אינו מסתמך על הסכם בכתב ואף אינו מציג מסמכים בכתב שיוכלו לתמוך בטענתו לקיומה של שותפות עם הנתבע לה הוא טוען. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו בין הנתבע לתובע החל להיווצר קרע כבר בשנת 2012 ולנוכח הטענה כי החל מאותו מועד החלו לדרוש את הכסף (ראו הדיון לעיל בעניין זה בסוגית ההתיישנות).  בנסיבות המתוארות, היה צפוי כי דרישות לתשלום שהופנו לנתבע יתועדו בכתב, בהודעות בטלפון הנייד וכיו"ב.  יתרה מכך, מעדויות בני משפחתו הקרובים של התובע בדבר הדרישות לקבלת הכסף, עולה כי התובע שיתף אותם בעניין זה.  לפיכך היה מצופה כי יוצגו התכתבויות והודעות שנשלחו בין בני המשפחה בעניין זה.  מסמכים כאלה לא הוצגו.
95. מאחר שטענתו של התובע לזכאותו לקבל דמי תיווך מהנתבע בסך של 2, 500, 000 דולר נדחתה, אזי בעת שינוי המתווה של העסקה הראשונה, הנתבעים לא היו חייבים לו את הסכום האמור. בנסיבות אלה, אין לכאורה היגיון כלכלי מצד הנתבע לצרף את התובע לשותפות כנטען ולשלם לו 10% מרווחי העסקה כאשר לשיטתו של התובע חלקו עמד על סך של 16, 000, 000 דולר מבלי שהתובע יידרש להשקיע סכום כלשהו מצדו.  במיוחד הדברים אמורים, לאחר שכפי שיפורט בהמשך, התובע קיבל תשלום נכבד בגין טרחתו.
96. הנתבע אכן שיתף את התובע בעסקיו ואף שילם לו ולבני משפחתו סכומים משמעותיים, אך זאת מטעמים אחרים מאלו שהציג התובע ולא בהיותו שותף הזכאי ל-10% מרווחי העסקה השנייה.
97. כאמור לעיל, בכתב ההגנה טען הנתבע כי בשל הקרבה המשפחתית בינו לבין התובע ובשל הפצרות אביו ז"ל לסייע לתובע, תמך בו לאורך השנים וסייע לו להיחלץ ממצוקותיו האישיות, הכלכליות והמשפטיות אליהן נקלע. כך, העביר לתובע לאורך השנים סכומי עתק על מנת לסייע לו ולבני משפחתו.  מתוך רצון לסייע לתובע להשתקם ולעלות על דרך חדשה, אפשר לו לעסוק בעניינים הקשורים לעסקי היהלומים שלו.  לדבריו, לתובע לא היה ידע בתחום ועירובו בעסקיו נועד לספק לתובע תעסוקה כלשהי שתמנע ממנו לחזור ולהתדרדר לסמים (ראו סעיפים 5-8 לכתב ההגנה).
98. בתצהירו חזר הנתבע על הדברים. הוא העיד כי התובע היה מכור לסמים קשים משך שנים רבות וכי עקב כך, מצבו הכלכלי הבריאותי והנפשי היה לא יציב וכי מפעם לפעם חווה משברים שמהם חילצו אותו בני המשפחה (סעיף 15).  לדבריו, לאחר עלייתו ארצה בשנה 2009 הפצירו בו הוריו לסייע לתובע ולמשפחתו.  הוא העיד כי אביו ז"ל אמר לו כי מצבו של התובע איום ונורא, כך במקור, ולכן ביקש ממנו להציל אותו ולשמור אותו לצדו (סעיף 16).
99. עוד העיד כי התובע ורעייתו התמודדו עם קריסת העסק המשפחתי בתחום רפואה אסתטית ועל מנת לסייע להם, העביר לבנם סכומי כסף גבוהים.  כמו כן העביר לבני המשפחה סכומי כסף כדי לסייע להם להתמודד עם ההליך הפלילי שנוהל נגדם בשל עבירות מס (סעיפים 18-19).  לדבריו, התובע נמחק מכתב אישום שהוגש נגדו לאחר שהצהיר כי מצבו הבריאותי רעוע בשל התמכרותו לסמים קשים (סעיף 20).  הוא אף הפנה לגזר דין משנת 2003 בו נכתב כי התובע העיד כי הוא עצמו הסתלק מניהול החברה והיה מופיע בה רק כדי לקחת סמים (סעיף 24 ונספח 3).
100. בחקירתו הנגדית נשאל התובע לגבי התמכרותו לסמים. הוא הודה כי הייתה לו בעיה בעניין זה אותה הגדיר כ- "נקודתית בוא נגיד ככה במשך כל החיים שלי היה לי כמה פעמים כשהייתה בעיה והיא נפתרה מהר מאוד".  לדבריו, לא מדובר היה בסמים קשים אלא קוקאין (עמוד 44 שורות 12-18).
101. בהמשך, נשאל לגבי הליך פלילי שנוהל נגדו ונגד רעייתו אשר נפתח ב- 2008. כך נשאל האם נמחק מכתב האישום שהוגש נגדו בגלל שהיה מכור לסמים קשים והשיב: "אני זוכר משהו כזה".  לדבריו, הדבר היה ב-2008 וב- 2009 היה נקי מסמים (ראו עמוד 44 שורות 23-29).  ובהמשך: "אני מראש אמרתי היה לי כמה נקודות היה לי בעיה ב-2003 ו-2008 כל פעם שהיה לי את הבעיה עם הסם גרמתי לבעיות מהר מאוד התאוששתי" (עמוד 44 שורות 34-36 וראו גם חקירתו הנגדית בדבר גזר הדין שניתן ב- 2009 עמוד 45 שורות 4-19).  יש לציין כי בגזר הדין מיום 30.1.2003 (נספח 3 לתצהיר הנתבע) נכתב לגבי התובע "כי מזה שנה הוא נקי מסמים ואף עוזר לאחרים אשר נפגעו מהשימוש בסם".  מהאמור ניתן ללמוד כי עניין ההתמכרות לסמים של התובע לא היה אירוע חד פעמי.  עובדה זו תומכת בטענת הנתבע בדבר בעיית הסמים שהייתה לתובע והרצון שלו לסייע לו עקב כך.
102. בתצהירו העיד הנתבע כדלקמן: "על מנת לסייע לשבתאי ולמנוע ממנו להתדרדר בהתמכרותו לסמים, אף דאגתי לכך שתהיה לשבתאי מסגרת של תעסוקה יומיומית. זמן קצר לאחר עלייתי לארץ, הפך שבתאי לבן לוויה שלי.  שבתאי הגיע למשרדי בהרצליה מידי בוקר והתלווה אליי במשך רוב שעות היום: הוא ישב איתי ביחד במשרדי בהרצליה, התלווה אליי לנסיעות ולפגישות, וביצע מטלות שהטלתי עליו מפעם לפעם, דוגמת תרגום, וכיוצא באלה.  לא הייתי זקוק לנוכחות שלו במשרדי, ולא הייתה לו תרומה של ממש, אך כאמור רציתי לסייע לו" (ראו סעיף 37).  בהמשך, העיד כי הודות לסדר יום זה, התובע נחשף לעסקים ולעסקאות בהן נטל חלק ומידע זה אפשר לו להגיש את התביעה ולטעון כי היה מתווך בעסקה ושותף (סעיף 39).
103. כאמור לעיל, הנתבע העיד כי סייע לתובע ומשפחתו בעקבות קריסת העסק.  לדבריו, קריסת העסק הותירה חובות כבדים כאשר למיטב זכרונו, אשתו של התובע הייתה ערבה באופן אישי לחובות העסק.  עקב כך, העביר לבנם יוסי סכומי כסף גבוהים שנועדו לסייע להם להגיע להסדר עם הנושים.  ואכן, התובע אישר בעדותו כי הנתבע העביר 1.3 מיליון ₪ למשפחתו (עמוד 65 שורות 23-24 וראו גם עדותה בתצהיר של תמי בסעיף 44.  על היותו של העסק בקשיים כלכליים ראו עדותה של תמי בעמוד 14 שורות 31-38).
104. בתצהיר שניתן על ידי יוסי ביום 10.3.2013 (נ/5) הוא הצהיר לבקשת רשות המיסים כדלקמן:

"אני בעל המניות והדירקטור בחברת מרכז רפואי יוסי (2002) בע״מ, ח.פ. 51-331094-6