חומר הראיות מצביע על כך שההחלטה בדבר החלפת הרפידות בשתיים מהכננות, נבעה מנזק שהתגלה בהן לאחר האירוע ע"י הצוות, אשר זיהה צורך מיידי בהחלפתן לצורך המשך תפעולה של האוניה (אשר כזכור המשיכה לאשקלון להמשך הליך הטעינה של הדלק). ראו בנדון את האמור בסעיף 9 לתצהיר רב חובל האוניה ואת נספח 4 לתצהירו.
זאת ועוד. רב"ח גדרון הפנה לצוות האוניה מכתב "מחאה" (LOP) ביחס לאירוע ביום 18.10.15, שבוע לאחר התרחשותו (נספח 2 לתצהיר גדרון). בשלב זה הרפידות כבר הוחלפו, וזאת עקב צורך בהמשך תפעול האוניה. כאשר עלה מומחה מטעם התובעות (מר תלמור) על סיפון האוניה ביום 21.10.15, מסר לו קצין האוניה כי הרפידות שהוחלפו לא נשמרו, הואיל והחלפתן ארעה לפני 10 ימים. במכלול הראיות לא מצאתי יסוד של ממש לטענה לפיה אי שמירה על הרפידות נבע מניסיון של הנתבעת להסתירן מפני התובעת.
אשר לטענה לפיה הנתבעת לא אפשרה בחינה של האוניה ושל הכננות, כמו גם של מסמכי רלוונטיים בנדון, גם בה לא מצאתי ממש, כאשר מדו"ח שערך מר תלמור (מטעם התובעת) ביום 25.10.15 (עמ' 143 לראיות התובעת), עולה כי למומחה היתה אפשרות לקבל נתונים שונים ביחס לכננות (ראו פירוט בסעיף 3 לחוות דעתו, עמ' 145 לראיות התובעות), וניתנה לה הזדמנות לצלם את כננת מס' 8, לרבות בתמונות תקריב (ראו נספח התמונות של חוות דעתו, וכן האמור בסעיף 16 לחוות דעתו של המומחה מר פודולי, עמ' 119 לראיות התובעת).
אכן, בדוחות מומחי התובעות צוין כי רב-החובל של האוניה היה מהוסס במסירת פרטים ומסמכים בנוגע לציוד ולבדיקות תקופתיות, ואולם במסגרת הליך זה הוגשו מסמכים המעידים על בדיקות תקופתיות כאמור, כפי שפורט לעיל.
כך או אחרת, בשים לב לחומר הראיות כפי שפורט לעיל, אין בסיס לקבוע שהתנהלות הנתבעת בנסיבות המקרה הקימה חזקה ראייתית, שלא נסתרה, בדבר כשל שהיה בכננות עובר לאירוע.
- מעבר לאמור, גם אם נניח שהיה ליקוי במנגנוני המעצורים של הכננות, לא הוכח קשר סיבתי, לרבות משפטי, בין כשל זה לבין התרחשות הנזק מושא התביעה.
כאמור, הנזק לא נגרם בשל התנתקות או קרע בכבלים או בחבלים שארעו באבחה אחת, אלא באירוע מתגלגל, שהאחריות הכוללת לניהולו היתה של אחראי הטעינה מטעם חח"י.
גם אם נניח שהשתחררות הכבל בשעה 17:00 נבעה מכשל בכננת אליה הוא היה קשור, אין לומר כי הישארות האוניה במקומה, כשהיא מרותקת וחשופה במשך שעות לאחר מכן למשטר הרוחות ששרר במקום, היא תולדה של אותו כשל, ואין לומר כי הנזקים שאירעו בהמשך למקשר, כמו גם עצם הצורך בהעתקת מקום הטעינה, קשורים בקשר סיבתי משפטי לאותו כשל, ככל שהיה.