בעל הנמל ומי שאחראי על הפעלתו, לצד היותו בעל השליטה בציוד המצוי בנמל והמיועד להליך הטעינה והפריקה, הוא בעל הידע והניסיון הטובים ביותר בכל הנוגע לתנאים המיוחדים של המקום, לרבות תנאי מזג האוויר השוררים בזמנים משתנים ובעונות שונות.
מעצם היותו בעל השליטה בנמל ובציוד שבו, ומתוקף הידע שלו בתנאי הייחודיים למקום, ניתן לומר שגורם זה הוא "מונע הנזק הזול ביותר", לרבות ביחסים מול בעלי אוניה והמפעיל שלה, שלעיתים תנאי המקום זרים לו לחלוטין.
- בכך אין לומר שמפעיל אוניה, לרבות רב-החובל שלה, "מתערטל" מכל אחריות בכל הנוגע לשלב הניתוב או שלב הטענת האוניה בעודה מרותקת, ועדיין תיתכן הטלת אחריות עליו, בהתאם לנסיבות העניין, לרבות הגורמים שהביאו לנזק.
- מקרה מיוחד של טעינת אוניה בזמן היותה מרותקת הוא טעינתה ופריקתה בדלקים ושמנים. במקרה מסוג זה חלות, בין היתר, תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל"ו-1975 (להלן - "תקנות הנמלים"), הקובעות חלוקת אחריות ותפקידים שונים בין מי שאחראי על תפעול הנמל לבין צוות האוניה, ועל כך עוד נרחיב בהמשך, ביחס למקרה המסוים שבפנינו.
- בהקשר של טעינת אוניה בעת היותה מרותקת, לרבות לצורך טעינת שמנים ודלקים, נודעת חשיבות מיוחדת לתפקיד "אחראי הטעינה" (Loading Master), הגורם הממונה מטעם מפעיל הנמל כדי לנהל את תהליך הטעינה.
לאחראי הטעינה יש סמכויות נרחבות ביחס לתהליך הטעינה, לרבות מתן הוראות מחייבות לרב-החובל של האוניה, וזאת כעולה מתקנות הנמלים, ומחומר הראיות שהונח לפני, לרבות עדותו של רב"ח גדרון ונהלי רספ"ן עליהם נעמוד בהמשך.
האחריות במקרה הנדון
- בשים לב להשתלשלות האירועים ולגורמים לה, ולדין החל במקרה הנדון, מצאתי כי האחריות לאירועים מוטלת, בראש ובראשונה, ואף באופן מכריע, על חח"י ועל הצוות שהיה אחראי מטעמה על תהליך הטעינה, בראשם רב"ח גדרון.
- כאמור, הגורם המיידי לאירוע היה תנאי מזג האוויר והשינוי שחל בעוצמת וכיוון הרוחות.
עם זאת, לא דובר באירוע רגעי, אלא באירוע מתגלגל שנמשך על פני מספר שעות, כאשר עסקינן בנתון מרכזי, המשליך באופן מהותי על זיהוי הגורם האחראי לשרשרת האירועים שהתרחשה בהמשך.
- כעולה מדו"ח גדרון, כבר בשעות הצהריים הוא זיהה את שינוי כיוון הרוח לכיוון צפוני.
בשעה 17:00 זיהה רב"ח גדרון כי הרוח הגיעה למהירות של 25 עד 27 קשר, ובעקבות כך הוא החליט על הפסקת הזרמת הדלק לאוניה.