ש: אז אני אומר עוד פעם, מי שקבע את הנוהל שבצ'ק ליסט שאתה הפנית אותנו אליו זה חברת חשמל, נכון?
ת: כן".
משכך, חח"י אינה יכולה להיתפס בכך שנרשם בצ'ק ליסט כי רק במהירות 35 קשר יש לנתק את האוניה, שכן מדובר בנתון שהוכתב על ידה.
זאת ועוד. סעיף זה בצ'ק ליסט אינו יכול להוות מענה למכלול התנאים השוררים במקום בו מרותקת האוניה, וחשוב מכך, לשינויים הדינמיים המתרחשים באזור הריתוק לאורך זמן, אליהם צריך להתייחס אחראי הטעינה בזמן אמת.
מטעם זה, חח"י גם אינה יכולה להיבנות מכך שצוות האוניה "הסכים" מראש לתנאים אלה, שכן אין עניינו בסוגיה הנוגעת להסכמות חוזיות כאלה ואחרות, אלא לצעדים בהם יש לנקוט, ואשר עליהם אמון הגורם האחראי על תהליך הטעינה.
- במכלול הנסיבות לא היה מקום לכך שאחראי הטעינה יחליט, במשך שעות, שלא לנתק את צינור הזרמת הדלק, ולא לנתק את האוניה מריתוקה חרף השינוי במשטר הרוחות, אשר לווה בהשתחררות של כבלים כבר החל מהשעה 17:00.
ואכן, בתחקיר רספ"ן של האירוע מושא התביעה (נ/7), נקבע בפרק ההמלצות (סעיף 9 שם) כי "יש להגביל את רתיקת המיכלית לעוצמת רוח מתמשכת של 15 קשר המנשבת מכוון הניצב לקו חרטום ירכתיים של המיכלית (265 לערך). או לצפי קרוב בהתחזקותה ושינוי כיוונה כאמור. אשור חריג בנסיבות מסוימות יהיה בהתייעצות עם מנהל הנמל ורב חובל הנמל".
בעקבות תחקיר זה הוציאה רספ"ן בשנת 2017 נהלים הנוגעים לנמל אשדוד (ת/2), בהם נקבע כי "ככלל, לא תתאפשר שהיית ותפעול מיכלית במקשר הימי בתנאי רוח צפונית של 25 קשרים ומעלה" (סעיף 3.4.3.4 לנוהל).
למסקנה זו, תולדה של האירוע, היה צריך להגיע אחראי הטעינה מטעם חח"י בזמן אמת.
- ודוק. האחריות לקבלת החלטות בנדון היא של אחראי הטעינה, ולא של צוות האוניה, וזאת בשים לב להיכרות של אחראי הטעינה עם מקום העגינה והריתוק ועם תנאי המקום, ובשל הסמכויות המוקנות לו (ראו גם את סעיף 55 לתקנות הנמלים).
ראו בנדון גם את עדותו של רב"ח גדרון (עמ' 11 לתמליל הישיבה, שורה 10), לפיה בהיותו "אחראי הטעינה" הוא נותן הוראות לאוניה. המחשה לסמכותו של אחראי הטעינה מודגמת במקרה שבפנינו, כאשר רב"ח גדרון עצמו ציין, בדו"ח אותו הוא ערך, כי בשעה 20:36 הוא נתן הוראה לרב החובל של האוניה בדבר הכנת המנוע להוצאת האוניה מהמקשר, הוראה אשר רב החובל יישם, בהתאם לחובות המוטלות עליו.
בנוסף, המחשה לדבר ניתן למצוא בדו"ח תחקיר האירוע של רספ"ן (נ/7, סעיף 6 לפרק 10), שם נקבע כי "באוניה משמש הנתב כאחראי טעינה/פריקה (LOADING MASTER). הסמכות הגבוהה ובעלת האחריות בעניין ריתוק/ניתוק המיכלית למקשרים הרב מצופיים."