לא בכדי בחר הנוהל של רספ"ן משנת 2017 להדגיש, בסעיף 3.4.3.6, כי "למען הסר ספק יודגש, כי האחריות למימוש הנחייה זו (בעניין אי מתן אפשרות לאוניה להמשיך להיות קשורה ולניתוקה ברוח של 25 קשר) מוטלת על חברת חשמל באמצעות הנתבים על ידה."
- ראוי לציין כי תשובותיו של רב"ח גדרון בחקירה הנגדית מעלות אפשרות לפיה אי שחרור האוניה בשלב מוקדם הרבה יותר נבעה מהחלטה שהושפעה מחשש שלו מפני עמדת חח"י ושל פז ביחס לשחרור "מוקדם" של האוניה מריתוק.
כך עלו הדברים בעמ' 21 לתמליל הישיבה, שורה 25 ואילך:
ש:...כל הדבר הזה זה כמו תאונת דרכים בהילוך איטי, 3.5 שעות. נכון?
ת: כן, מה השאלה?
ש: אני שואל אם אתה מסכים עם התיאור הזה?
ת: ברור. מה, מה זה התיאור מה זה (כך במקור) התיאור, קודם כל זה לא, ב- 4 לא היה שום דבר, רק ב- 5 השתחרר הכבל, הצלחנו להרים אותו חזרה ולסגור. ב- 6 הרמנו עוגן (הדבר אינו תואם את דו"ח גדרון - א.ס) על הכבל הזה, זאת אומרת, אתה מנסה כל הזמן, מה יגידו הבעלים של הטרמינל וחברת פז על זה שאני מוציא אונייה, סתם? על מה? על זה שהיא לא עומדת באזור?".
מכאן עולה שבין שיקוליו של אחראי הטעינה מטעם חח"י עמד, בין במודע ובין שלא במודע, החשש שמא החלטה בדבר ניתוק האוניה תביא לטענות מצד חח"י ו/או פז, ולא מן הנמנע שהדבר השליך על האיחור בהחלטתו לנתק את האוניה מריתוק.
- עוד עלה מחקירת רב"ח גדרון, כי ההחלטה בדבר אי שחרור האוניה מהמקשר בשלב מוקדם יותר הושפעה מגורם נוסף שהיה באחריות חח"י, בדמות נוהל של חח"י (שנחשף לראשונה בחקירת העד), ולפיו "משחררים אוניה רק באור יום" (עדות גדרון בעמ' 16 לתמליל הישיבה, שורה 31), אלא אם מדובר "בחירום". הוראה גורפת מסוג זה אינה עומדת באמות מידה סבירות, ותעיד על כך העובדה שהיא לא זכתה לגיבוי מצד רספ"ן בתחקיר שנערך בעקבות האירוע ובנהלים שהוצאות בעקבותיו בשנת 2017, מה עוד שהשתלשלות האירועים שהתרחשה לאורך השעות כמתואר לעיל ענתה במקרה דנן על מצב 'חירום', וחייבה קבלת החלטה מוקדמת יותר בדבר שחרור האוניה.
- ואם בתחקיר רספ"ן עסקינן, הרי שהוא מצביע על ליקויים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות של הגורם האחראי על הטעינה.
יובהר כי תחקיר זה נערך כארבעה חודשים לאחר האירוע, ע"י גורם מוסמך מטעם רשות ממשלתית, כשדו"ח התחקיר משקף עבודה יסודית ומפורטת מצד עורכו (מר שלמה מן).
00אכן, מר מן מסר בעדותו לפניי כי הוא עצמו לא עלה על האוניה לאחר האירוע, ומשכך הוא אינו יכול לקבוע, מידיעה אישית, מסמרות לגבי כשירות האוניה או תקינות הציוד בה, ואולם בכך אין כדי לגרוע ממסקנותיו בנוגע לליקויים בתהליך קבלת החלטות של הגורם שניהל את הטעינה, מסקנות המעוגנות היטב בחומר הראיות שהוצג לפניי.