העתירה הוגשה כנגד הועדה המחוזית, הועדה המקומית והעירייה, וכן כנגד כל מי שהיה צד להליכי הערר לפני המועצה הארצית, הם המשיבים 4-26. בעתירתם, העלו העותרים את מרבית הטענות שהעלו לפני הועדה המחוזית במסגרת התנגדותם לתכנית ועוד טענו, כי הועדה המחוזית התעלמה ממרבית טענותיהם, כי הועדה המחוזית, בהחלטתה לאשר את התכנית, לא נתנה משקל לעובדה, כי במשך עשרות שנים נמנעו הועדה המקומית והעירייה, באופן מכוון, מלקדם את התכנון המפורט בשכונת גבעת חולון, וכי התכנית דנן מנציחה את הקיפאון התכנוני בכך שהיא קובעת כי הליך הקצאת הזכויות במגרשי הבניה החדשים בתחום התכנית יבוצע רק במסגרת התכנון המפורט, שלא תוחם בסד זמנים מוגדר. בד בבד עם העתירה, הגישו העותרים בקשה לקבלת צו ביניים, שיאסור על מוסדות התכנון להוציא את התכנית לפועל, בכל דרך שהיא, עד להכרעה בעתירה.
ביום 29.9.13 התקיים לפני דיון בבקשה לצו ביניים, שבסופו הצעתי, כי העותרים יצורפו כמשיבים לערר שהגישה הועדה המקומית למועצה הארצית, וכי הבקשה לצו ביניים תמחק. הצעתי אכן התקבלה ולפיכך הורתי, כי מיד עם קבלת החלטת המועצה הארצית, יבהירו העותרים האם יש צורך בהמשך הדיון בעתירה, וכי במידת הצורך יינתנו הנחיות באשר להמשך ניהול ההליך. במהלך הדיון גם נעתרתי לבקשת המשיבות 24 ו-25, הן עיריית בת-ים והועדה המקומית בת-ים, והורתי על מחיקתן מהעתירה, כשעוד קודם לדיון נמחקו גם המשיבים 5 ו-8 מהעתירה.
1.ז. הדיון בערר לפני המועצה הארצית והחלטתה מיום 15.5.14
בעקבות החלטתי מיום 29.9.13 צורפו העותרים כמשיבים לערר הועדה המקומית ובהתאם הגישו את תגובתם לערר וטענו כי יש לקבל את ערר הועדה המקומית בכל הנוגע להחרגתו של תא שטח מ/12 מפארק החולות, אולם זאת תוך הותרת בתי השכונה על כנם. בתגובתם לערר שבו העותרים וטענו לנזקים בעקבות הקיפאון התכנוני אשר נכפה עליהם במשך שנים רבות ועוד טענו כנגד שינוי היעוד של שכונתם והעתקת זכויותיהם למתחם אחר, וזאת, לטענתם, תוך העדפת "הגדלה של פארק חולות ואינטרסים של יחמורים, שועלים ושאר בעלי חיים וצמחים (שכבודם במקומם מונח) על פני זכויות היסוד של המשיבים לביתם ואדמתם."
ביום 9.3.14 התקיים דיון לפני המועצה הארצית, שבמהלכו שבו העותרים וטענו נגד שינוי היעוד של שכונתם והעתקת זכויותיהם למתחם אחר, כאשר לעניין זה הדגישו העותרים את העובדה שבעוד שבמסגרת הליכי ההתנגדות לתכנית טענה הועדה המקומית כי לא ניתן להותיר את בתי השכונה על כנם לנוכח הוראות ומגבלות הרעש נשוא תמ"א 2/4, הרי שבמסגרת הערר שהגישה טוענת היא היפוכם של דברים, היינו כי ניתן יהיה לבנות בשטח בו ממוקמת השכונה, וכי לפיכך היא מבקשת לשמור על זכותה לבנות בשטח זה בעתיד, על חורבות בתי השכונה.