לאחר הדברים האלה, פנתה המועצה הארצית לדון בעניינם של העותרים, אשר לעניינם, כאמור, התייחסה גם במסגרת ההכרעה בעניין פארק החולות;
בפתח דבריה ציינה המועצה הארצית, כי הגם שהעותרים צורפו כמשיבים לערר, הרי שלמעשה "טענותיהם מהוות חזית נוספת של התנגדות להחלטת הועדה המחוזית" (ראו סעיף 79 להחלטתה). לאחר הבהרה זו, סקרה המועצה הארצית את המצב התכנוני החל על השכונה, עובר ולאחר אישור התכנית, ואת עמדת העותרים (סעיף 80 להחלטתה):
"ההיתרים לבניית המבנים בשכונה ניתנו בשנות ה- 40, טרם חוקק חוק התו"ב. על פי תכנית ח/1/3 התקפה [על] השטח משנות ה- 70, מדובר אמנם בשטח המיועד למגורים, אך לא ניתן לבנות מכוחה של תכנית זו בהיעדר תכנית מפורטת. המגבלות הנובעות מכך שהתכנית מצויה בתחום שטחי ההשפעה של שדה התעופה מונעות כיום כל פיתוח למגורים בתחומה. כאמור, טענתם יוצאת נגד חוסר עקביות (לשיטתם) בעמדת הוועדה המקומית המבקשת לפנות את שכונתם (בשל מגבלת הבינוי של שדה התעופה) אך מציעה באותה הנשימה את העתקת השטחים לתכנון עתידי לאותו המקום, ונגד עמדת הוועדה המחוזית, המורה, על פינויים."
לאחר הדברים האלה פירטה המועצה הארצית את עמדתה בעניין, בזו הלשון (סעיפים 81-84):
"לאחר שקילת הדברים הגענו למסקנה כי לאור ההגבלות הנובעות מתמ"א 2/4, מבחינה תכנונית, ממילא לא ניתן לקבוע זכויות לבניה בשטחה שכן מדובר בשטחי ההשפעה של שדה התעופה שאין להורות על בנייה למגורים במסגרתם. בנוסף, גם דינו של האזור והשכונה ממילא לקיפאון תכנוני. הפתרון המוצע על ידי הוועדה המקומית אינו ישים אפוא, אך גם המצב כיום אינו מאפשר את שיפור איכות חיי התושבים ויצירתה של שכונת מגורים איכותית במקום.
הפתרון נעוץ אפוא בהליכי איחוד וחלוקה שיעשו במסגרת התכנית המפורטת ובמסגרתה יקבע ייעוד השטח לפארק ולתושבים יוקצו קרקעות בשטחים אחרים בהתאם להוראות הדין בנושא.
החלטתה הועדה המחוזית מבטיחה לדיירים פתרונות גם במסגרת שלביות התכנית וגם לאחריה. במסגרת שלביות התכנית, ההחלטה מורה לכלול בתכנית את ההוראות כדלקמן: א. עד למועד פינוי "גבעת חולון" ניתן יהיה להמשיך ולהשתמש בבניינים הקיימים כדין למגורים. ב. כל זמן שיימשך השימוש למגורים בשכונת "גבעת חולון" תתאפשר הוצאת היתרי בנייה לשיפוץ (לא כולל הרחבה) של המבנים, ככל שיתבקש, ו/או לדרישות בטיחות מאת הרשויות המוסמכות, וזאת מכוחם של היתרים מאושרים ו/או תכניות תקפות.