כידוע, מבחן הסבירות משמעו שקילת כל השיקולים הרלבנטיים, תוך איזון ראוי בין הערכים והעקרונות הנאבקים על הבכורה ומתן משקל יחסי לכל אחד מהם, בהתאם למטרות ולתכליות שהם נועדו לקדם (ראו עניין ביקל, פסקה 31; בג"ץ 10466/08 אלחייני נ' מפקד כוחות צה"ל ביו"ש האלוף גדי שמני (2009); בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485, 513 (1990)).
על השיקולים שעל מוסד תכנוני לשקול בבואו לקבל החלטה בעניין תכנית מתאר, עמדה בהרחבה כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעע"ם 2528/02 ועדת ערר מחוזית - מחוז המרכז נ' פז חברת נפט בע"מ (2008):
"תכליתו העיקרית של התכנון במדינה מודרנית היא לקבוע את המדיניות הראויה להתפתחות הפיזית של מרחבי השטח בתחומה בהווה ובעתיד, תוך ראייה רחבה של צרכי הפרט והחברה לטווח קצר ורחוק כאחד. במסגרת מדיניות זו, קובע התכנון המרחבי את ייעוד שטחי הקרקע במדינה, בשים לב לצרכי הציבור בכל היבטי החיים, ובין היתר, בהיבטי הכלכלה, התעסוקה, התרבות, הרווחה, הביטחון והבטיחות. אחת ממטרות מדיניות התכנון הכוללת, שמה לה למטרה לאזן בין ייעודי שטחים למטרות בנייה, תעשייה ומסחר כמנוף לקידמה חברתית בתחום הכלכלה, התעסוקה, והפיתוח הטכנולוגי, לבין הותרת שטחים פתוחים לחקלאות, לשימור נוף וטבע, והגנה על איכות הסביבה, שנועדו לשמר את רווחת האדם, את בריאותו ואת איכות חייו. הציר סביבו נעה מדיניות התכנון הכוללת הוא ציר האיזון בין צורכי הפרט והכלל בפיתוח המרחבי לצורך מגורים, דאגה לאמצעי קיום, והתפתחות אורבנית ותעשייתית, לבין הצורך בשימור ערכי טבע לרווחתו של האדם והגנה על איכות חייו. תכנון עיר הוא נושא מורכב שהשלכותיו רבות ומגוונות. יש לו משקל מכריע בקביעת איכות החיים של האדם ויש לו השפעה גדולה על אורחות חייו. הוא גורם מעצב בדמותה הכללית של החברה, ובאופי חייו של הפרט."
הנה כי כן, קיים מתח מתמיד ומובנה בין הצורך בשמירה והגנה על השטחים הפתוחים ועל ערכי הטבע, לבין הצורך בפיתוח ובמציאת פתרונות דיור. הפתרון הראוי הוא במציאת נקודת האיזון הראויה ביניהם, אשר תביא לתכנון המיטבי של הקרקע.
למקרא החלטת המועצה הארצית עולה, כי האחרונה מצאה כי התכנית, כפי שאושרה על ידי הועדה המחוזית, אכן מבטאת איזון ראוי בין הצורך בשמירה והגנה על השטחים הפתוחים ועל ערכי הטבע, לבין הצורך בפיתוח ובמציאת פתרונות דיור, ובענייננו: בין שימור למטרות פארק לבין פיתוח עירוני מסביבו. ויודגש. הן במהלך הדיונים לפני הועדה המחוזית, הן במהלך הדיונים לפני המועצה הארצית, לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים באשר לנחיצות הקמת פארק החולות. המחלוקת היחידה הייתה נעוצה בהיקפו ובגודלו של פארק החולות ובשאלת השטחים שהיו מיועדים על פי התכנית המופקדת לתכנון בעתיד למגורים, אך נכללו בהתאם להחלטת הועדה המחוזית בשטחו של פארק החולות.