כאמור, החלטת הועדה המחוזית לבטל את השטח שיועד לתכנון לעתיד ולדחות את המלצת הועדה המקומית בכל הנוגע לתא השטח מ/12 לא התבססה רק על הצורך הציבורי-סביבתי בשמירת שטח שכונת גבעת חולון כחלק מפארק החולות, כי אם גם על הצורך בניצול אפקטיבי של משאב הקרקע. לאור האמור, אך ברור הוא על שום מה הועדה המחוזית לא מצאה לנכון לפנות לוועדת המר"מ, או למצער להתבסס על הוראות בתמ"א 2/4, המאפשרות בניה למגורים בשכונה. מכל מקום, המועצה הארצית, שהינה, כאמור, מוסד התכנון העליון במדינה, הבהירה בהחלטתה, כי אכן אין כל צפי לשינוי המגבלות הנובעות מתמ"א 2/4, וכי השטח שיועד לפארק החולות אינו ניתן לפיתוח בעתיד הנראה לעין.
5.ו. הטענה כי נציגי החברה להגנת הטבע חיוו דעתם, כי הותרת בתי השכונה על כנם לא תפגע באינטרס ציבורי כלשהו
העותרים טוענים, כי במהלך הדיונים לפני הועדה המחוזית הבהירו נציגי החברה להגנת הטבע, כי אין כל מניעה להותיר את בתי השכונה על כנם, וכי לא יהיה בכך כדי לפגוע במרקם הטבעי ובמערכות האקולוגיות שבפארק. לטענת העותרים, היה על גורמי התכנון להביא עמדה זו בחשבון בעת קבלת החלטותיהם. ברם, בתגובתה לעתירה הבהירה החברה להגנת הטבע, כי שכונת גבעת חולון מהווה שטח חיץ בין פארק החולות לבין "הטבעת ההיקפית", כי שטח חיץ כזה, שבו אסורה כל בנייה, הוא חיוני ונדרש כדי למתן את השפעות השוליים השליליות העלולות לפגוע בתפקוד הסביבתי של "הלב השמור", וכי בנסיבות אלה הותרת בתי השכונה על כנם חותרת תחת יסודות התכנית. מכאן, שאין ממש בטענה זו של העותרים.
מכל מקום, וכאמור לעיל, החלטת מוסדות התכנון לבטל את השטח שיועד לתכנון לעתיד ולדחות את המלצת הועדה המקומית בכל הנוגע לתא השטח מ/12 לא התבססה רק על הצורך הציבורי-סביבתי בשמירת שטח שכונת גבעת חולון כחלק מפארק החולות, כי אם גם על הצורך בניצול אפקטיבי של משאב הקרקע.
5.ז. הטענה כי מוסדות התכנון התעלמו מהקיפאון התכנוני שהיה מנת חלקה של השכונה
העותרים טוענים, כי המועצה הארצית, כמו הועדה המחוזית לפניה, התעלמה מהעובדה שבמשך שנים ארוכות נכפה על העותרים קיפאון תכנוני אשר הסב להם נזקים ממוניים ועוגמת נפש רבה ומנע מהם לנצל את זכויותיהם. זאת, תוך הפלייתם לעומת שכונות סמוכות, כדוגמת שכונת קריית שרת, שם נצפתה תנופת בניה אדירה. גם בטענה זו לא מצאתי ממש;
כעולה מהדברים שצוטטו לעיל, המועצה הארצית הייתה ערה לעובדה, כי לאור ההגבלות הנובעות מתמ"א 2/4 נחרץ דינה של השכונה לקיפאון תכנוני. לא זאת אף זאת, המועצה הארצית מצאה, כי לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה המחוזית לדחות את המלצת הועדה המקומית, וזאת בשים לב לעובדה שאין כל צפי לשינוי המגבלות הנובעות מתמ"א 2/4 ולפיכך אין מדובר בשטחים הניתנים לפיתוח בעתיד הנראה לעין. רוצה לומר, דווקא הקיפאון התכנוני שהיה מנת חלקה של השכונה הביא את מוסדות התכנון למסקנה, כי אין לקבל את המלצת הועדה המקומית, וכי הפתרון נעוץ בהליכי איחוד וחלוקה שיעשו במסגרת התכנית ויאפשרו הקצאת קרקעות בשטחים אחרים.