אשר לטענה כי התכנית אינה תוחמת בלוח זמנים את תקופת הכנת התכניות המפורטות, וכי לנוכח הקיבעון התכנוני של השכונה יש להגביל התקופה להכנת התכניות המפורטות לשלוש שנים בלבד, קבעה הועדה המחוזית, כי לנוכח מורכבות התכנית קביעת לוח זמנים נוקשה עלולה לסכל את מימושה ולהוריד לטמיון את המאמץ והמשאבים הרבים שהושקעו בה.
כאמור, הועדה המחוזית דחתה בהחלטתה את המלצת הועדה המקומית מיום 3.2.13 וקבעה, כי הן השטח שבצפון הפארק והן השטח שבדרום הפארק ייועדו לפארק חולות. הנימוקים שעל בסיסם דחתה הועדה המחוזית את המלצתה של הועדה המקומית היו זהים לאלה שעל בסיסם נדחתה טענת העותרים שלפיה מן הראוי להותיר את שכונת גבעת חולון בייעוד למגורים. היינו, כי ראוי מבחינה תכנונית-סביבתית לקבל את עמדת החברה להגנת הטבע ולייעד שטח נוסף לטובת הרחבת פארק החולות הייחודי, שהינו בעל חשיבות ציבורית על עירונית, מה גם שבשל מגבלות הבניה שחלות על השטח שבייעוד "תכנון לעתיד" מכוח תמ"א 2/4, המגרש נחות לשימוש למגורים.
הועדה המחוזית קיבלה בחלקה גם את ההתנגדות שהגישה הועדה מקומית בת-ים ביחס לשטח ההתנגדות והורתה על צמצם שטח התעסוקה, כך שכמחציתו יוסב מאזור תעסוקה למגורים (סעיף 6 להחלטתה).
1.ד. בקשת רשות הערר שהגישו העותרים
לאחר קבלת החלטת הועדה המחוזית, פנו העותרים ליו"ר הועדה המחוזית בבקשת רשות ערר על החלטת הועדה המחוזית לאשר את התכנית, לפי סעיף 110 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965. (העתק הבקשה צורף כנספח ד' לעתירה).
ביום 5.5.13 דחתה יו"ר הועדה המחוזית את בקשת רשות הערר שהגישו העותרים, וזאת מהטעם שטענות העותרים נוגעות אך לעניינם הצר ביחס לבתיהם ואין בהן כל עניין בעל השלכה רוחבית, או בעל חשיבות ציבורית, או המעורר מחלוקת ציבורית קשה (העתק ההחלטה צורף כנספח ה' לעתירה).
1.ה. ערר הועדה המקומית
ביום 9.4.13 הגישה הועדה המקומית לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית) ערר על החלטת הועדה המחוזית מיום 5.3.13 (ערר 13/13). ערר נוסף הוגש מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה בת-ים, בו עתרה הועדה המקומית להותרת שטח ההתנגדות בייעודו המקורי לספורט (ערר 22/13).
במסגרת ערר הועדה המקומית נטען, כי אין הצדקה תכנונית להגדלה נוספת של השטח שיועד בתכנית המופקדת לפארק חולות. נטען בהקשר זה, כי ברוב תחומה הדרומי של העיר חולון חלות מגבלות בניה הנובעות מהוראות תמ"א 2/4, וכי כתוצאה מכך שטח השצ"פ בתכנית הוא עצום, באופן חסר תקדים ביחס לתכניות מתאר מקומיות במחוז התכנון גוש דן. נטען, כי חרף האמור החליטה הועדה המחוזית להגדיל את פארק החולות, לרבות הגדלת "הלב השמור" שבפארק, ובכך לשנות את ייעודם של מאות דונמים נוספים לשצ"פ, על חשבון ייעודי קרקע שונים. על פי הטענה, המדובר בשינוי מהותי של התכנית, המפר את האיזון התכנוני-חברתי-כלכלי שבבסיסה וניכר כי הועדה המחוזית התעלמה מהנסיבות העובדתיות והתכנוניות שהובילו להקמת הפארק ומצרכיה התכנוניים הנוכחיים והעתידיים של העיר חולון, המחוז והמדינה, לדירות מגורים בתמהיל מגוון, לתשתיות ולמוסדות ציבור.