ומכאן אפנה לבחון את משמעות החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה על הפגם האמור.
משמעות החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה
- כזכור, שבוע ימים לאחר החלטת הממשלה, קיבלה הממשלה ביום 31.3.2026 את החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה. אין עוררין על כך שראש הממשלה לא השתתף בהליך שקדם להחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה. בהחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה צוין כי "ראש הממשלה לא נוכח בדיון ולא משתתף בהצבעה. השר יריב לוין ממלא את מקומו ומודיע כי הוא הוסיף את הנושא לסדר היום בהתאם לסמכות הקבועה בתקנון לעבודת הממשלה". בתום הדיון הצביעו שרי הממשלה פה אחד על החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה, בתוך כך הובהר כי אין בהחלטה זו כדי לפגוע בתוקפה של החלטת הממשלה, וכי היא התקבלה בין השאר "לשם מניעת לזות שפתיים" ביחס לטענת ניגוד העניינים של ראש הממשלה.
- במצב דברים זה, נדרשים אנו לבחון אם יש בהחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה כדי לרפא את הפגם שנפל בהחלטת הממשלה, ככל שפגם זה נוגע למעורבותו של ראש הממשלה במינויה של ד"ר בן חי-שגב. בסוגיה זו טוענות הממשלה וד"ר בן חי-שגב כי ככל שנפל פגם בהחלטת הממשלה, פגם זה תוקן באמצעות החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה, בה ראש הממשלה לא נטל חלק בשום שלב.
לא מצאתי ממש בטענה זו, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה אם ניגוד העניינים שבו היה מצוי ראש הממשלה "הדביק" גם את יתר חברי הממשלה (השוו: עניין בר, בפסקה 88; בהקשר זה ראו גם: משרד המשפטים הצוות לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים דין וחשבון 49 (2018)). אסביר.
- לא ניתן ליישב את תכליתם של דיני ניגוד העניינים עם מצב שבו בעל תפקיד המצוי בניגוד עניינים משתתף בעיצוב החלטה מסוימת, מודיע בגלוי את עמדתו בסוגיה המונחת לדיון, ולאחר ימים ספורים מתקבלת אותה החלטה עצמה בידי הכפופים לו או חבריו באותו גוף קולגיאלי. זאת, מבלי לערוך בחינה מחודשת ועצמאית של הסוגיה, כאשר השינוי היחיד הוא היעדרותו מן הישיבה. הכשרה של מהלך מעין זה עלולה לרוקן מתוכן את דיני ניגוד העניינים, ואף ליצור תמריץ לקבלת החלטות "מחודשות" שאינן אלא כסות פורמלית שנועדה להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה בצל ניגוד עניינים.
- אכן, בנסיבות מסוימות עשוי תיקון מאוחר של הפגם שדבק בהחלטה או בהליך המינהלי להביא לריפויו בדיעבד. בהקשר לסוגיה זו הבהירה השופטת י' וילנר כי:
"על מנת שיירפא ההליך הפגום עקב תיקון שבדיעבד, נדרשת הרשות המינהלית לשקול את הנתונים החדשים העולים מתיקון זה בלב פתוח ובנפש חפצה, ובמידת הצורך אף לשנות את החלטתה בהתאם" [ההדגשה נוספה - י"ע] (בג"ץ 6905/18 נאג'י נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 17 (2.12.2018)).