מנגד, לשיטתו של הנתבע משמעות צירופו לחשבון הייתה הענקת הכספים לו לאלתר, כאשר המנוח הבין היטב את משמעות צירופו ואת הענקת הכספים: "אמי ז"ל הדגישה בפניי שמדובר במתנה מיידית שמטרתה לפצות אותי, ולו במעט, על קיפוחי לעומת האחים שלי (א' וק') במהלך השנים", "אבי ז"ל הבין היטב על מה הוא חתם, רצה בכך בכל מאודו, וזאת לאחר שהדברים הובהרו לו, כמו גם לאימי ולי על ידי נציגת הבנק" (הנתבע- סעיפים 4,6 לתצהיר, עמ' 99, ש' 24,26, ש' 100, ש' 5-4, עמ' 107, ש' 26-25, עמ' 108, ש' 6-5).
- בענייננו, על הנתבע רובץ הנטל להוכיח את קיומה של גמירות דעת מצד בעל החשבון המקורי להעניק לו את הכספים שבחשבון במתנה לאלתר. כך אף נקבע בהחלטה מיום 7.3.2021 במסגרתה נדחתה בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות, תוך הדגשה שהסדר קובע את מהלכו של המשפט (הפן הדיוני) ואילו נטל השכנוע קובע את גורל ההכרעה במשפט - הצד הנושא בו חייב להרימו (הפן המהותי) (שם, סעיפים 36-34).
- אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה, כי לאחר בחינת טענות הצדדים וחומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל; להלן אפרט נימוקיי.
תנאי ראשון: לא הוכחה כוונה לתת מתנה-
- בחינת הראיות שהונחו בפניי מובילה למסקנה כי רצונם וכוונתם של ההורים, בצרפם את הנתבע כשותף לחשבון, לא היו להקנות לו את הבעלות בכספים שבחשבון. מסקנתי נשענת על מכלול הטעמים המפורטים להלן.
- האחד, רצונה והתנהלותה של המנוחה מתיישבים עם טענת התובע לפיה צירופו של הנתבע לחשבון המשותף נעשה למען נוחות המנוח בהיותו בפני חוסר עצמאות על רקע מצבו הבריאותי.
- במקרה זה, בחשבון היו מצויים כספיים- מקורם מהכנסות שונות (שכירות, עסקים), תוך שההורים ניהלו את ענייניהם הפיננסיים: "כל עוד שאבא שלי היה כשיר הם ניהלו דברים ביחד. כאשר אבא שלי הפסיק להיות כשיר היא ניהלה, מהזמן שהוא הפסיק להיות כשיר" (התובע- עמ' 20-17; הנתבע- עמ' 170, ש' 25-23, עמ' 171, ש' 7-3, עמ' 173, ש' 24-22; הנתבע 2- עמ' 62, ש' 6-5);
היה צורך מעשי להכניס שותף לחשבון שנוצר עקב הידרדרות מצבו של האב והצורך להבטיח את הפעילות בחשבון לטובתו - הכספים בחשבון שימשו לצרכי ההורים (הנתבע- עמ' 102, ש' 12-10, עמ' 171,18-8); האב יליד -----, בגיל 82 במועד הרלוונטי, חלה במחלת אלצהיימר. מצבו הקוגניטיבי של האב נמצא במגמת התדרדרות, ואכן בחודש אוגוסט 2012 האב לא היה יכול ליתן הסכמה מדעת לטיפול רפואי ונזקק למינוי אפוטרופוס לענייניו הגופניים (צו מינוי אפוטרופוס זמני מיום 23.8.2012 תמ"ש 154/12; [נבו] עמ' 26 ת/7). כלומר, לכאורה לא יכול היה לפעול בחשבון באופן עצמאי; האם ילידת -----, בגיל 77 במועד הרלוונטי, בעצמה חולה (סעיף 22 לסיכומי הנתבע) (נפטרה חודשיים לאחר הצירוף לחשבון) (הנתבע- עמ' 189,20); האם פעלה בחשבון כל עוד הייתה מסוגלת לכך (הנתבע- עמ' 172, ש' 22), ביקשה להבטיח כי ניתן יהיה להמשיך ולפעול בו גם לאחר מכן: "אני מעריך שבאותו זמן כל מה שעמד לנגד עיניה היה איך לדאוג להמשכיות ולטיפול באבא ברגע שיקרה לה משהו" (התובע- עמ' 40, ש' 20-17), "השיחה נסבה סביב אם משהו קורה לי, שתהיה אפשרות לדאוג לאבא שלי ולטפל בחשבונות" (הנתבע 2- עמ' 62, ש' 14-16). מכאן מתבקשת המסקנה כי נוצר צורך בגלל החשש ליכולתה של האם להמשיך ולנהל את ענייניהם של ההורים;