בהמשך חזר מר בועז על הדברים (פ/16.11.2014, עמ' 58, החל מש' 6), [ההדגשות שלי, ח.כ.]:
"ת: בשום מקום בחוות הדעת שלי אני לא כותב שיש קרטל בענף האשלג
ש: תודה רבה.
ת: בשום מקום אני לא כותב. אני כותב שיש חשש לקיומו של קרטל. ואת זה היה צריך לגלות, כי זה פרט מהותי".
- לא זו אף זו, חוות הדעת שהגיש מר בועז לבית המשפט מכריזה על עצמה במפורש ככזו שאינה טוענת לקיומו של קרטל. כך, כותרתה היא "הנזק לבעלי המניות בחברת "כיל" כתוצאה הנובעת מאי-דיווח על החשש לקרטל בשוק האשלג". גם בפרק "סיכום ומסקנות", בעמ' 16 לחוות הדעת, אין מר בועז מוכן להתחייב על קיומו של קרטל, וקובע כי "אינדיקציות רבות מצביעות על כך כי היה חשש לקיומו של קרטל בשוק האשלג הבינלאומי (הן מתוך הליכים משפטיים, מחקרים, מאמרים ודוחות של מלומדים וסוכנויות שונות)".
- אבקש להפנות בעניין זה גם לחקירתו הנגדית של מנהל המבקשת והמצהיר מטעמה, מר רחמים (פ/16.11.2014, עמ' 88, החל מש' 9), ממנה עולה כי הוא אינו יודע או טוען דבר ביחס לקיומו של קרטל:
"ש: יש בתצהיר שלך איזה שהם עובדות, שהם בידיעתך?
ת: כלומר?
ש: שאתה יודע אותם?
ת: שהם לא
ש: לא מעורכי הדין שלך? שהם בידיעתך שלך?
ת: אני יודע דבר אחד, שהמניה נפלה.
ש: כן?
ת: שהמניה נפלה.
ש: זה הדבר היחיד שאתה יודע.
ת: כן".
בהמשך חקירתו של המצהיר מטעם המבקש, התברר כי אין לו כל ידיעה בנוגע לעובדות הנטענות העומדות בבסיסה של בקשת האישור וכי כל טענותיו ותצהירו הם על בסיס ייעוץ שקיבל מעורכי דינו ויועצי ההשקעות שלו. ראו: פ/16.11.2014, עמ' 88-90, החל מש' 20; פ/16.11.2014, עמ' 102, החל מש' 3.
- אסכם נקודה זו. במסגרת בקשת האישור העלתה המבקשת כאחת מהחלופות העובדתיות אשר עליהן, לטענתה, היה על "כיל" לדווח, את החלופה כי "כיל" הייתה צריכה לדווח על קיומו של קרטל בשוק האשלג. משעה שהמומחה מטעמה של המבקשת, אשר לטענתו חקר את הנושא והתעמק בו, הדגיש שוב ושוב כי הוא אינו טוען לקיומו של קרטל, לא ניתן לקבל את טענת המבקשת. עולה מחוות דעתו ומעדותו של מר בועז, כי ממכלול הראיות אשר עמדו בפניו ואשר הוצגו בפני בית המשפט, הוא אינו יכול לטעון לקיומו של קרטל, אלא לחשש לקיומו בלבד. המסקנה מכך היא שגם על פי עמדתו של מומחה המבקשת, אין די בראיות אלו כדי לבסס קיומו של קרטל, וזאת בניגוד לטענות המבקשת בכתבי הטענות. עדותו של המצהיר מטעם המבקשת, אשר לא הכיר את העובדות הבסיסיות הנוגעות לבקשת האישור ואף לתצהירו שלו, לא שינתה ממסקנה זו. לפיכך, המבקשת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכחת קיומו של קרטל בשוק האשלג. משעה שהמבקשת לא הצליחה לעמוד על הטענה לקיומו של קרטל ולבססה, הרי שלא ניתן לקבל את טענתה לפיה היה על "כיל" לדווח לציבור המשקיעים על קיומו של קרטל נטען זה.
האם היה על "כיל" לדווח במסגרת דיווחיה השוטפים על חשש לקיומו של קרטל?
- כעת, מששללתי את החלופה לפיה היה על "כיל" לדווח על קיומו של קרטל בשוק האשלג, נותר לבחון את השאלה האם היה על "כיל" לדווח על אחת מיתר החלופות לאי הגילוי אותן הציגה המבקשת בסעיף 19 לבקשת האישור [ההדגשות במקור]:
"אי הגילוי מתייחס לקיומו או לחשד או לעובדות בדבר קיומו של קרטל בינלאומי, או של מספר קרטלים בינלאומיים, או של מנגנון תיאום שבין 5 החברות הגדולות בעולם, או של שיווק משותף לחלק מהן, או של העברת מידע ביניהן, או של תיאום הכמויות הנמכרות על ידן והגבלת הכמויות, כולן או חלק מהן ביחד או לחוד, אשר משפיעים או עלולים להשפיע על המחיר העולמי של המוצר הנמכר והרווחי ביותר של החברה: האשלג (POTASH) (להלן יכונו כל אלו בשם "הקרטל" ולרבות החשד לקרטל כאמור).