א. חוות הדעת מטעם גיזה זינגר אבן בע"מ – המבקשת צירפה רק שני עמודים מחוות דעת זו; העמודים צורפו ללא הקשר; מלבד טענת המבקשת כי את חוות הדעת הוציאה "חברת הנסון", לא ניתן לדעת עבור מי בדיוק נערכה ומדוע; נראה כי חוות הדעת כלל לא דנה או חוקרת לעומק את הנושא בו עסקינן בפסק דין זה, ואף לא טוענת במפורש לקיומו של קרטל או חשש לו בשוק האשלג העולמי. כל שנאמר במקור זה הוא כי [ההדגשות שלי, ח.כ.]: "...גם אם ישנן תקופות בהן רווחי המחצבות גבוהים, הסיבה לכך אינה נובעת מקיומו של קרטל בינלאומי, כנטען בענף כריית האשלג, או מגילוי גז טבעי בכמויות גדולות...".
ב. דו"ח "רכבת לאילת: בחינת ההגיוניות להקמת המיזם" – המבקשת הפנתה לכך שצוין בדו"ח כי "האירועים האחרונים סביב קרטל האשלג מדברים בעד עצמם". עם זאת, גם במקרה דנן צורפו רק שני עמודים מתוך הדו"ח, ללא הקשר, כאשר המשפט המצוטט לעיל צוין אך כהערת שוליים (בעמ' 38 לדו"ח). קיים ספק רב לטעמי כי ניתן לגזור מאותה הערת שוליים מסקנות לגבי שוק האשלג העולמי. עוד אציין כי דו"ח זה פורסם בחודש אוקטובר 2013, משמע לאחר אירועי יום 30.7.2013, ולכן גם מבחינה זו אינו משקף חששות שהיו קיימים בזמן הרלוונטי ועליהם היה על "כיל" לדווח.
ג. המבקשת מפנה לשני פרוטוקולים של ועדת הכספים בכנסת, בהם גורמים שונים טוענים לקיומו של קרטל בשוק האשלג. עם זאת, לא ניתן לדעת על מה נסמכות האמירות בפרוטוקול הנוגעות לקיומו של קרטל, וודאי שלא ניתן לצפות כי "כיל" תכריז על קיומו של חשש לקרטל על בסיס אמירות אלו. יתרה מכך, בפרוטוקול ועדת הכספים מיום 15.8.2011, ניתן להיווכח כי מוסר הדברים אותם ציטטה המבקשת, מר נדב שחר, הוא מנכ"ל וסגן יו"ר חיפה כימיקלים, אותה חיפה כימיקלים מולה קיימו מפעלי ים המלח את הבוררות אצל הבורר אוקון. כלומר, מדובר בדברים שנאמרו על ידי בעל אינטרס, שמשקלם הראייתי נמוך ביותר.
ד. המבקשת מפנה לדו"ח ססקצ'ואן, המוזכר בפסק הבוררות של הבורר אוקון. הבורר ציין כי מחברי הדו"ח סבורים שבשנים האחרונות, נכון למועד הוצאתו בשנת 2010, שוררים בשוק האשלג תנאים בלתי תחרותיים וכי חברות האשלג הגדולות מנהלות את הכמויות כדי להעלות מחירים. עם זאת, מעיון נוסף בפסק הבורר ניתן לראות כי לשיטתו [ההדגשות שלי, ח.כ.]: "אין בדו"ח ססקצ'ואן כדי להצביע על תיאום, אבל בכך הדיון אינו מסתיים. שיווי משקל בלתי תחרותי יכול שיהא תולדה של קרטל ויכול שיהא תוצאה של התאמה אוליגופוליסטית, קרטל סמוי שנוצר ללא תקשורת של המתחרים". משמע, כטענת המשיבים בעניין, לדעת כבוד הבורר הדו"ח אינו מצביע על תיאום, קרי קרטל, אלא על קיום שיווי משקל אוליגופוליסטי. אם כן, המבקשת אינה יכולה להיסמך גם על דו"ח זה כדי לבסס קיומו של חשש לקרטל בשוק האשלג העולמי.
- אזכיר, "כיל" לא מכחישה כי הייתה לה ידיעה על כך שקיימות שמועות על חשש לקרטל בשוק האשלג, אלא שלטענתה, לה עצמה לא הייתה ידיעה על קרטל או חשש לקרטל בשוק האשלג. נהפוך הוא – לתפיסתה מדובר בשוק תחרותי. לכן לא היה עליה לדווח על חששות שקיימים בשוק אליהם היא עצמה אינה שותפה (על הבעייתיות שבדיווחים על שמועות המתרוצצות בשוק עמדתי בפרק הנורמטיבי). במצב דברים זה, ספק אם ביכולתו של בית המשפט להסתמך על מסמכים נוספים אלו, מסמכים בעלי משקל ראייתי נמוך, לצורך קבלת הטענה כי על "כיל" היה לדווח על קיומו של חשש לקרטל בשוק האשלג, טרם אירועי יום 30.7.2013.
דיווחי "כיל" והצפת השוק במידע
- כפי שפירטתי בדבריי לעיל, קיים קושי רב בחיוב חברה להגיב לשמועות מפי צדדים שלישיים. הטלת חובה כזו לא רק תטיל עלויות גבוהות על החברות המדווחות, אלא גם על ציבור המשקיעים אשר יאלץ לברור את העיקר מן הטפל ואף עלול למצוא עצמו מוטעה עקב כמות עצומה של מידע אשר יוצג בפניו על ידי החברות. מצב זה מתקיים בענייננו מכוח קל וחומר כאשר החברה אינה יכולה לאשש או לשלול את השמועה, באשר מדובר במידע שהוא חיצוני לה. "כיל" לא יכולה הייתה לדווח לציבור המשקיעים כי אכן יש קרטל בשוק האשלג וגם לא יכולה הייתה לדווח להם כי אין קרטל – על כן לא דיווחה.
- בדו"ח התקופתי לשנת 2012 דיווחה "כיל" כך:
"שוק האשלג מאופיין במיעוט יחסי של יצרנים, חלק מהם מיצאים במשותף באמצעות שני תאגידי הסחר BPC ו- CANPOTEX. היכולת להתחרות בשוק תלויה בעיקר בעלויות הייצור והלוגיסטיקה. בנוסף, חסמי כניסה גבוהים מקשים על כניסה של שחקנים חדשים לשוק".