המערערת, החברה ומפקח הבניין מר עמיר קיהן מיום 28.3.2011 (נספח 28 לערעור) נקבע כי מועד המסירה למבנים 222 ו-223 יהיה ביום 30.6.2012, בעוד מבנה 224 יימסר במהלך חודש פברואר 2012. עוד נקבע באותה פגישה, כי במידה והקבלן לא יעמוד בלוח הזמנים מכל סיבה שהיא, יקוזזו בכל חודש 10% מהפרשי ההצמדה. למרות זאת, בזמן אמת נראה כי המערערת לא פעלה בהתאם למועדים עליהם סוכם באותה פגישה בגלל השינויים אותם הכניסה בחוזי המכר עם הדיירים. כך למרות העיכוב לכאורה לפי מועדי המסירה הנקובים בסיכום הפגישה, המערערת לא קיזזה מסכום ההצמדה החודשי בהתאם לסנקציה העונשית שנקבעה. משמע, שהמערערת לא ראתה בכך עיכוב במסירת הדירות.
- בנוגע לפרויקט בפסגת זאב, לפי החוזה בין הצדדים, כלל המבנים בפרויקט היו צריכים להימסר לדיירים עד ליום 1.4.2013. כאשר בנוגע למבנים 3 ו-4 ניתנה לחברה הארכה של שלושה חודשים עד ליום 30.6.2013. עם זאת, לטענת הנאמן, מועד המסירה של מבנים 3 ו-4 הוארך פעם נוספת בשישה חודשים וזאת לאור העיכוב בתחילת שלב ב' של הבנייה עקב היעדר ליווי בנקאי, שניתן רק כעשרה חודשים לאחר תחילת העבודות בפרויקט. מנגד, המערערת טענה כי הוסכם על הארכה של שלושה חודשים בלבד, כשהיא נשענת על מכתבה של חברת בינאר חברה לבנין והשקעות בע"מ, שהחברה שימשה כקבלן הביצוע שלה בפרויקט, מיום 5.4.2012 (נספח 12 לערעור). במכתב זה ציינה חברת בינאר כי המערערת ביקשה לקדם את הבנייה בבניינים 1 ו-2 על חשבון התקדמות הבנייה בבניינים 3 ו-4, זאת בנוסף לעיכוב של חמישה חודשים בהשלמת בניינים אלה עקב העדר ליווי בנקאי שבעקבותיו הצדדים אף סיכמו על הארכה של שלושה חודשים. אלא שמהמכתב ניתן לראות שהמערערת עיכבה את הבנייה בבניינים 3 ו-4 כל עוד לא הצליחה לקבל ליווי בנקאי גם מעבר לשלושת החודשים אשר צוינו במכתב. מכל מקום, בפועל מבנים 1 ו-2 נמסרו ביולי 2014 ומבנים 3 ו-4 נמסרו במאי 2015. משמע, מדובר בעיכוב של 16 חודשים במסירת בניינים 1 ו-2 ועיכוב של 17 חודשים במסירת בניינים 3 ו-4.
- ניתן אפוא לקבוע מה הייתה תקופת העיכוב במסירת שני הפרויקטים, אך יש לדון בסוגיה לאיזה חלק מתקופת העיכוב אחראית המערערת ולאיזה חלק מהתקופה אחראית החברה. בעניין זה המערערת הודתה כי עיכבה תשלומים בסך 1.6 מיליון ₪ בפרויקט בהר חומה ומספר תשלומים מינוריים בפרויקט בפסגת זאב. אלא שלטענת המערערת העיכובים בתשלומים לא הובילו לעיכובים בבנייה ולכניסתה של החברה להקפאת הליכים, כי אם קשיים תזרימיים של החברה, כאשר בעת הגשת הבקשה להקפאת הליכים סך החובות שהצטברו כלפי כלל נושיה עמד על כ-24 מיליון ₪. ברם, גם אם נניח שפעולותיה של המערערת לא הובילו להקפאת ההליכים של החברה, החלטתה של המערערת להפסיק להעביר תשלומים שוטפים אל החברה באופן חד צדדי אילצה
--- סוף עמוד 10 ---