- מחוות דעתו של פרופ' ביגר עולה כי הנזקים הנטענים של מחזיקי האג"ח הם תוצאה של ירידות הערך הדרמטיות בשווין אשר התרחשו ברבעון השלישי של שנת 2006 כתוצאה מהשקעות ספקולטיביות במיוחד של אינסטרום בנגזרים. לקביעה זו שותפים גם פרופ' דותן, המומחה מטעם זאבי, ואינסטרום והיא התקבלה, ובצדק, על ידי בית המשפט קמא (ראו: עמ' 40 להחלטת האישור; עמ' 13-11 לחוות דעתו של פרופ' ביגר וסעיף 9.19 לחוות דעתו של פרופ' דותן שהוגשה כמוצג מע/1 בערעור; עוד ראו: עמ' 39 ש' 6 עד עמ' 43 ש' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 15.12.2010). מכאן שקיימת אפשרות סבירה שייקבע כי אם אינסטרום הייתה מפסיקה את השקעותיה הספקולטיביות בנגזרים לפני הרבעון השלישי, הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעילות ספקולטיבית זו היו נמנעים ולמצער מצטמצמים. ובמילים אחרות, קיימת אפשרות סבירה כי ייקבע שאילו הייתה אינסטרום מדווחת בדיווח מיידי על השינוי במדיניות ההשקעות שלה במהלך הרבעון השני כפי שהייתה מחויבת לעשות, הייתה הנאמנת נוקטת בצעדים על מנת להפסיק מבעוד מועד את פעילות ההשקעות הספקולטיבית ולמצער על מנת לצמצם את חשיפת מחזיקי האג"ח לפעילות זו. מסקנה זו מבוססת על כך שמרבית מחזיקי האג"ח לא היו מעוניינים, ככל הנראה, בחשיפה לסיכונים הכרוכים בפעילות ספקולטיבית בנגזרים (שהרי אם היו מעוניינים בכך היו משקיעים בנגזרים מלכתחילה ולא בחברה העוסקת בייצור של מכשור רפואי). מסקנה זו מתחזקת בהינתן העובדה כי כ- 80% מרוכשי האג"ח הם משקיעים מוסדיים אשר אינם עוסקים בהשקעות ספקולטיביות מטעמים רגולטוריים (וראו לעניין זה האמור בסעיף 61 לעמדת הרשות). חיזוק מובהק לאותה מסקנה עצמה ניתן למצוא גם באופן שבו פעלו הנאמנת ומחזיקי האג"ח בדיעבד משהתגלה, באיחור ניכר, דבר ההשקעות הספקולטיביות שביצעה אינסטרום. בהקשר זה ראיתי לציין כי בניגוד לטענתו של בן נון, הטענה בדבר יכולתה של הנאמנת לפעול למניעת ההפסדים אינה מהווה הרחבת חזית והיא נטענה על ידי זאבי בתגובה לחוות דעתו של פרופ' ביגר, במהלך חקירתו הנגדית של ביגר וכן בסיכומיו של זאבי בבית המשפט קמא (ראו: עמ' 34 ש' 21 עד עמ' 39 ש' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 15.12.2010). זאת ועוד - קיימת אפשרות סבירה כי ייקבע שאילו ניתן על ידי אינסטרום דיווח מיידי על השינוי במדיניות ההשקעות במהלך הרבעון השני, היו רוב מחזיקי האג"ח באותה עת פועלים למכירת האג"ח שהחזיקו על מנת להימנע מנזקים ולמצער על מנת לצמצמם. כמו כן, בהינתן העובדה כי בקבוצה שהוגדרה נכללים גם מי שרכשו אג"ח לאחר מועד ההנפקה (ומכרו אותן לפני הגשת ההליך המשפטי על ידי הנאמנת ביום 4.2.2007), בהחלט ייתכן כי אילו היה מתפרסם דיווח מיידי כנדרש במהלך הרבעון השני, דהיינו בטרם נוצרו ההפסדים שאירעו ברבעון השלישי של שנת 2006, היו אותם הרוכשים או לפחות חלקם נמנעים לכתחילה מלרכוש את האג"ח.