סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל אחריות אזרחית על חברות ועל נושאי משרה שהפרו חובות המוטלות עליהם מתוקף דיני ניירות ערך וכך נקבע בו:
52יא. (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
(ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
סעיפים 31, 32 ו- 38ג לחוק ניירות ערך מוסיפים ומטילים אחריות אזרחית בגין פרסום פרט מטעה בתשקיף, דו"ח, הודעה או מסמך שהוגשו על פי אותו חוק וקובעים כי תאגיד ונושאי המשרה שלו, כמו גם המומחים מטעמו, יהיו אחראים לנזקים שנגרמו לרוכשים של ניירות ערך "מחמת" פרט מטעה כאמור.
מתוקף הסעיפים המפורטים לעיל ובהתקיים התנאים הקבועים בהם, קמה למחזיק בניירות ערך של תאגיד עילת תביעה כלפיו וכלפי נושאי המשרה בו בשל הפרת חובות הגילוי והדיווח המוטלות עליהם בחוק ובתקנות (ראו: פסרמן-יוזפוב, בעמ' 483-476, 516-515) וביחד עם פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) הם סוללים את הדרך להגשת תובענה ייצוגית בעילה זו. הפרת החובות הקבועות בדיני ניירות ערך עשויה לבסס עילות תביעה גם לפי דיני הנזיקין, החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט (ראו: רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 310-305 (2001) (להלן: עניין רייכרט א'); ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ''ד סב(2) 437, 524-523 (2007) (להלן: עניין רייכרט ב'); רע"א 378/96 וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, פ''ד נד(3) 247, 265-264 (2000) (להלן: עניין וינבלט); פסרמן-יוזפוב, בעמ' 568-550).
- על מנת לבסס עילה מתוקף סעיף 52יא לחוק ניירות ערך על התובע להוכיח: (א) הפרת הוראה של חוק ניירות ערך או התקנות; (ב) נזק שנגרם; (ג) קשר סיבתי בין הנזק להפרת הוראת החוק או התקנות. יסודות דומים טעונים הוכחה גם לצורך ביסוס האחריות האזרחית המוטלת על פי סעיפים 31, 32 ו- 38ג לחוק ניירות ערך והוא הדין בעילות אפשריות נוספות מכוח הדין האזרחי הכללי וזאת בהתאמות ובשינויים הנדרשים.
בענייננו, כפי שפורט לעיל, הונחה תשתית מוצקה לביסוס הטענה בדבר הפרת ההוראות הנוגעות להגשת דיווח מיידי הקבועות בחוק ניירות ערך ובתקנות שהותקנו מכוחו. משכך יש להוסיף ולבחון האם עלה בידי זאבי לבסס אפשרות סבירה כי יקבע שהתקיימו גם היסודות הנוספים המרכיבים את העילות הנטענות והנוגעים לקיומו של נזק ולקשר סיבתי בינו ובין ההפרה.