ראו גם תצהיר התובע). אלא שזו התייחסות התובעת בדיעבד בתצהיר במסגרת ההליכים כאן. בזמן אמת, התובעת לא שלחה לנתבע מסרון חזרה השולל דרישה זו מכל וכל (כאמור בתצהירה) או כל פניה אחרת. אם אמנם מדובר בהפתעה גמורה כנטען, סביר יותר ומצופה שתגיב מיידית בתשובה הולמת במסרון או במכתב ב"כ וכיוצ"ב. על אחת כמה וכמה כשהדבר הדליק נורה אדומה, כפי שהעיד עו"ד אליגולא. לא רק זאת. משלוח המסרון שתוכנו כמצוטט, מלמד שהנתבע הרגיש חופשי לשוחח עם התובעת על כך, ובכתב; ומתיישב יותר עם הגרסה שהרוכשים ידעו על חריגות הבניה. בהקשר זה אוסיף עוד, כי הנתבע הצהיר ששוחח עם התובעת על העניין כבר במעמד המסירה והציע שיביא בעל מקצוע מטעמו לסגירת עליית הגג והשירותים בטרם יגיע המודד, ומשהתובעת לא חזרה אליו בעניין זה, שלח לה את המסרון האמור. הנתבע חזר על כך במסגרת ח"נ (ראו ס' 18ז לתצהירו ועמ' 57 ש' 24-26).
- ועניין נוסף - לטענת הרוכשים בזמן שהתקבלה חוו"ד השמאי אהרוני, הם לא התעניינו בשאלה מדוע אמד את שווי הנכס בסך של 3.5 מיליון ₪ בעוד שהם שילמו 3.7 מיליון ₪, אלא הם התעניינו רק "בשורה התחתונה", באומדן עצמו. אין מחלוקת שהרוכשים ידעו על האומדן שנמוך מהתמורה המוסכמת, בטרם קיבלו את המשכנתא, הגם שלשיטתם לא היה בידם העתק חוות הדעת (ראו למשל עדות התובעת בעמ' 299 ש' 30- עמ' 30 ש' 3). מדובר בפער משמעותי בסך של 200,000 ₪ ובעסקה לרכישת נכס מקרקעין שהיא, לכל הדעות, אירוע משמעותי ומרכזי בחייו של אדם. כך גם בחיי הרוכשים, שעמדו על הדבר בפתח תצהיריהם וסיכומיהם. הגרסה שהם לא התעניינו בשאלה מדוע האומדן נמוך ב- 200,000 ₪ מהתמורה שסוכמה ולא ביקשו לברר על שום מה ולמה כך נקבע, ובמשך חודשים ארוכים, וגם כאשר חוות הדעת כבר הגיעה לידיהם ביוני 2013 בטרם מסירת החזקה - היא קשה ומוקשית ומעוררת תמיהה. לגרסת התובע, כשקיבל את חוות הדעת ביוני 2013, הוא התעניין רק בסכום הסופי שהיה מודגש ובולט בחוו"ד השמאי אהרוני ולא בכל דבר אחר שהיה כתוב בה (עמ' 40 ש' 2-4 ועמ' 44 ש' 5 ואילך).
- אלא שמעיון בחוות הדעת עולה, כי באותו עמוד הודגש והובלט לא פחות, נושא חריגות הבניה, כך שמבחינה "פיזית" הטענה קשה. האומדן המספרי ("השורה התחתונה"), מצוין בטבלה בס' 6 לחוות הדעת. בס' 7 שמתחתיו, באותו עמוד, שהוא סעיף כללי שבו נרשמו הערות, נרשם, בין היתר, בהדגשת האות וגם בקו תחתי, כדלקמן: "אומדן השווי מביא בחשבון אך ורק שטחים המותרים על פי תוכנית הבנייה בהתחשב בעלויות התאמה להסדרת הנכס כתואם היתר" ובהמשך: "השווי לעיל אינו כולל את חריגות הבניה שקיימות במקרקעין." מעבר לכך, קשה לקבל שלא הייתה בו (ובתובעת) סקרנות טבעית, ככל אדם סביר בנסיבות דומות, לקרוא ולעמוד על פשרו של האומדן הנמוך ב- 200,000 ₪ מהתמורה המוסכמת. זאת, גם בהתחשב בנסיבות האישיות שצוינו על ידם. התנהלותם של הרוכשים שלא התעניינו (לשיטתם) בסיבות האומדן המופחת, מתיישבת יותר עם כך שידעו על חריגות הבניה. יש לזכור, כי במסגרת חריגות הבניה מצויה גם יחידת הדיור, המהווה גם שימוש חורג. זהו נכס מניב וכפי שגם טענו התובעים, הם לקחו בחשבון שישכירו את יחידת הדיור, שתכניס להם
--- סוף עמוד 14 ---