חמורות שמקורן בין היתר, בכשלי איטום וליקויי בניה. תחילה מר מילוא, שהוזמן לבצע תיקוני טיח וצבע והבהיר להם, כי אלה לא יועילו שכן קיים חשד לרטיבויות ובהמשך, המהנדס סדצקי שבדק את הנכס וערך את חוות הדעת שהוגשה מטעמם. כשהתבררו לתובעת ממצאי חוות הדעת הייתה נסערת, והדבר נפל עליה כרעם ביום בהיר והיא מיהרה לפנות לעו"ד אליגולא כדי להיפגש עם הנתבעים. כך לפי גרסת התובעת בתצהירה (ס' 33-34, 15 לתצהיר התובעת). תצהירה של התובעת בעניין זה לא נסתר בח"נ, שבה חזרה על גרסתה (עמ' 27 ש' 16-22; עמ' 32 ש' 19-25).
- גרסת התובעת מתחזקת מחוות הדעת ומהתמונות בהן נראית הרטיבות בחלקים שונים של הבית כשחלק ניכר ממנה, מצוי בחלקים התחתונים של הקיר. כן מתחזקת היא מעדותו של מר מילוא, שמאשר את מהלך הדברים עד לגילוי בעיית הרטיבות. גרסתו משקפת נאמנה גם את הלך הרוח של התובעת בזמן אמת. לאמור: התובעת הייתה בטוחה שמדובר בתיקוני צבע וטיח קלים; הזמינה שיפוצניק לבצע עבודות שכפטל וצבע; סירבה להאמין לאבחנתו, כי לא יהיה באלה כדי להועיל נוכח בעיית רטיבות עמוקה יותר, הזמינה מהנדס לבדיקת הנכס והייתה נסערת כשהתברר מבדיקתו, כי אכן אלה פניה דברים.
- גרסת התובעת מתחזקת גם מעדות הנתבע, שאישר בעדותו, כי אמר לרוכשים שמדובר בבעיות שפתרונן בצבע ושפכטל בלבד (בעמ' 64 ש' 20-29). ובכלל, מגישתו הכללית של הנתבע גם לעת ניהול ההליכים כפי שבאה לידי ביטוי בח"נ, כאילו בעיות הרטיבות בנכס הן דבר רגיל או טבעי בבחינת בלאי סביר עד שאין מדובר בעניין מהותי שמחובת המוכר לדווח עליו ("זה רטיבות אלו דברים שקורים, יש בלאי, אלו דברים שנראו בעין והם בזמן הביקורים, לפני חתימת החוזה..." עמ' 64 ש' 11-12).
- יתר על כן, לנוכח טענותיהם המפורטות של הרוכשים לרבות חוות הדעת ותצהירו של מר מילוא, בולטת בחסרונה התייחסות ראויה ופרטנית של המוכרים לעניין זה. המוכרים הסתפקו בהכחשה כוללת וכוללנית של טענות הרוכשים וכן, בטענה סתמית שלפיה גילו את כל הפרטים על הנכס ולא הסתירו דבר. אין הם מפרטים בתצהיריהם מה סיפרו ואמרו להם, אם בכלל, לעת רכישת הנכס בעניין זה. גם בכך יש כדי לחזק את גרסת הרוכשים.
- אין מחלוקת, כי במעמד מסירת החזקה, המוכרים ציינו שקיימת בעיית רטיבות ביחידת הדיור. אזכור לכך ניתן למצוא במסגרת פרטיכל המסירה בו צוין "בחוזה לדייר לא לזרוק בשירותים, בד, מגבונים הנזק כ- 3,000 ₪" (אם כי גם לעניין זה לא התייחסו הנתבעים בתצהיריהם אלא בח"נ בלבד). כפי שהצהירה התובעת, נאמר להם באותו מעמד, ביחס לרטיבות ביחידית הדיור וגם ביחס לסימני הרטיבות בסלון, כי די בתיקוני טיח וצבע.
- אלא שבכך אין כדי ללמד שידעו על בעיית הרטיבות בנכס ובכך גם לא יצאו המוכרים ידי חובתם, מכל אחד מהטעמים המפורטים להלן:
--- סוף עמוד 24 ---