ח"נ של מומחה התובעים עמ' 21 ש' 10,14). אזכיר שוב, גם בהקשר זה, את עדותו של הנתבע שאישר, שאמר לרוכשים שמדובר בבעיות שפתרונן בצבע ושפכטל בלבד (בעמ' 64 ש' 20-30).
- מעבר לכך, על פי הדין כמתואר לעיל, אין לצפות מהרוכש לערוך חקירות ביחס לסימני קילוף צבע וסימנים אחרים שראה בקיר; ואף אם התרשל ולא ערך בדיקה מתבקשת בדבר - אין לפקוד עליו אשם תורם בעניין זה. אלא על המוכרים לגלות לרוכשים שקיימת בעיית רטיבות. בתוך כך, אני דוחה את הטענה שהיה על הרוכשים לבדוק את הנכס או שנטלו עליהם סיכון בעניין זה משלא בדקוהו באמצעות מומחה טרם הרכישה.
- סיכומו של דבר, על רקע כל המקובץ אני מקבלת את גרסת הרוכשים, שלפיה לא היו מודעים לקיומה של בעיית הרטיבות עובר לרכישת הנכס; וכי אף שהבחינו במעט קילופי צבע בקיר הסלון, לא ניתן היה להתרשם מקיומה של בעיית רטיבות בביקורים שבטרם כריתת ההסכם. אני מקבלת את גרסתם, כי המוכרים הודיעו להם במעמד מסירת החזקה בלבד שביחידת הדיור אירעה הצפה בשל סתימה לאחר שהשוכר זרק מגבון לשירותים ומבלי לציין שמדובר בהצפה חיצונית הנובעת מכשל בפעולת משאבת האינסטלציה של יחידת הדיור שבחצר כתוצאה מזריקת המגבון כאמור; וכי הנתבעים אמרו להם שהסימנים הנראים בסלון וביחידת הדיור הינם בעיה שטחית בלבד שניתן לפתור בתיקוני שפכטל וצבע. אני מקבלת את גרסתם של הרוכשים, כי סברו שאכן זהו המצב, והכל יבואו על פתרונו בתיקוני שפכטל וצבע (בשונה מתמונת המצב שהתבררה לאחר בדיקת הנכס על ידי מומחה מטעמם.
- מנגד, אני קובעת, כי המוכרים ידעו ולכל הפחות היה עליהם לדעת, שהנכס סובל מבעיית רטיבות. זאת, לאור ממצאי חוות הדעת ומסקנותיה שלא נסתרו והתמונות שצורפו לחוות הדעת ולראיות הרוכשים המתעדות את מצב הנכס סמוך לאחר מסירת החזקה, ריבוי סימני רטיבות וניסיונות איטום ותיקון קודמים שבוצעו בנכס, כמו גם התייחסותם הרפה והכללית של לעניין זה בתצהירים וגרסתם לעת עדותם בח"נ וכלל הראיות, כמתואר לעיל. לכל הפחות, היה על המוכרים לדעת אודות דבר קיום בעיית הרטיבות, שעה שהתגוררו בנכס וניכר שהתמודדו כאמור, עם נזקי הרטיבות בעבר (ראו, בין היתר, ס' 12 לפסק דינו של השופט סולברג בע"א עיני נ' שיפריס הנזכר לעיל).
- בנסיבות כאמור, היה על המוכרים להעמיד את הרוכשים על קיומם של סימני רטיבות בכל המוקדים בהם נראו סימנים כאמור במהלך המו"מ ובטרם כריתת ההסכם ולפרט בפניהם את כל הידוע להם. יובהר, שאין פירושו של דבר, כי עליהם לערוך חוו"ד ולגלות לרוכשים את פרטי מקורות הכשל ועלות תיקונם וכיוצ"ב, אך היה עליהם להעמידם כאמור, על סימניה של בעיית הרטיבות לאשורם במלוא היקפם ולספר את הידוע להם, ובטרם החתימה על ההסכם. הגילוי כפי שנעשה ע"י המוכרים, הוא מאוחר מידי (בעת המסירה) ומעט מדי, ואינו עולה בקנה אחד עם דרישות הדין. הפרטים שמסרו במעמד מסירת החזקה - כאילו ביחידת הדיור ובסלון קיימת בעיה שטחית שתבוא על פתרונה באמצעות תיקוני טיח וצבע בקירות
--- סוף עמוד 26 ---