מהשמאי אהרוני בחודש דצמבר), אך התובע לא עיין בה מעבר לכך שראה, כי הנכס הוערך בסך של 3.5 מיליון ₪. מידע זה בלבד שהיה מודגש, צד את עינו והוא לא התייחס לאמור בחוות הדעת, שלא עניינה אותו אז, מעבר לסכום השומה; והם למדו על קיומן של חריגות בניה מעיון בחוות הדעת, רק לאחר שנמצאה אצל התובע בין מסמכים רבים בשעה ששקדו על הכנת התביעה (ראו פרק ד' לתצהיר התובעת; ס' 78-92 לתצהיר התובע).
- במכתבו של עו"ד אליגולא מיום 15/7/13 שקדם לפגישה, נאמר:
"למען הסר ספק הואיל ומרשינו פנו זה מכבר למרשיך בדבר הליקויים בממכר, ליקויים שהוסתרו במכוון במהלך המו"מ, וכן ככל הנראה עבירות בניה שבוצעו, הרינו מבקשים כי מרשיך יגיעו עם תשובות ענייניות על מנת למנוע אי נעימות נוספת ומיותרת" (ס' 5). (להלן: המכתב מיום 15/7/13, נספח כב לתצהיר המוכרים, סומן מב/3 ע"י כב' הרשמת בהליך העיקולים).
[אציין כי כתוב ע"ג המכתב כאילו הוא מיום 24/6/13, אך אין חולק, כי נשלח ביום 15/7/13. ראו מועד העברתו בפקס ביום 15/7/13. אף עולה מתוכנו, כי הוצא לאחר קבלת החזקה ולפני הפגישה מיום 16/7/13].
- הרוכשים התעלמו ממכתב זה מיום 15/7/13, אף שנדון ונזכר כבר במסגרת הדיון בסעד הזמני (שם סומן מב/3). הוא לא צורף לתצהיריהם, ולא זכה להתייחסות כלשהי מצדם (גם לא בפרק ד' של תצהיר התובעת שהתייחס בעיקרו וברובו למועד שנודע להם על החריגות. כך גם ביחס לתצהירו של התובע). עולה ממנו, כי לכל הפחות, התעורר אצלם החשד שבוצעו עבירות בניה עוד טרם הפגישה מיום 16/7/13 ובוודאי קודם לעיון בחוו"ד השמאי אהרוני ביום 30/7/13, כנטען על ידם. אין עמם, אפוא, כל גרסה בעניין זה והם לא הבהירו כיצד מתיישב אותו מכתב עם גרסתם האמורה (ככל שניתן ליישב את הדברים).
- אציין, כי עו"ד אליגולא העיד שנודע לו על קיומן של חריגות בניה רק מספר ימים לאחר הפגישה "לאחר מכן כשבוע או 10 ימים לאחר מכן, יונה היתה נסערת והודיעה לי שמעבר לליקויים פיזיים שיש בנכס נתגלה לה שישנם חריגות בניה מהותיות"(ש' 18-23). בהמשך החקירה הוצג לו מכתבו מיום 15/7/13, שממנו עולה כאמור, כי לכל הפחות, התעורר חשד בעניין זה כבר טרם הפגישה. עו"ד אליגולא אישר ואימץ בח"נ את האמור במכתבו. הוא התבקש להרחיב בדבר בח"ח לשאלות ב"כ הרוכשים והבהיר, כי כתב במכתב "ככל הנראה", כיוון התובעת התקשרה אליו וסיפרה שלוחצים עליה לבנות קיר גבס וזה הדליק נורה אדומה. ואולם, לא ניתן כל הסבר לכך שקודם ציין בעדותו בחקירה הראשית שנודע על החריגות רק כשבוע או 10 ימים לאחר הפגישה (עמ' 14 ש' 10-16). כך או כך, גרסת התובעים בשאלה מתי גילו קיומן של החריגות, איננה מתיישבת עם גרסתו הנ"ל של עו"ד אליגולא. כאמור, לפי מכתבו מיום 15/7/13 שאומץ על ידו בחקירתו - התעורר החשד עוד קודם לפגישה. גם אם אניח שנודע לו מפי התובעת על קיומן של חריגות בנכס בתוך שבעה עד עשרה ימים לאחר הפגישה (שהתקיימה ביום 17/7/13), בקשת העיקול הראשונה
--- סוף עמוד 12 ---