כיוון שמשדר המשנה אינו יודע בדרך כלל, מראש, מה הן היצירות שייכללו בשידור העיקרי, יש קושי מעשי ממשי להיזקק להסכמת בעלי זכויות היוצרים באותן יצירות, ומשום כך יש קושי בהטלת חובה להיזקק להסכמה כזו. עם זאת, עבור השימוש הנעשה ביצירות ללא הסכמה, יש להטיל על משדר המשנה חובת תשלום תמלוגים. הסדרים מסוג זה מקובלים במדינות העולם.
יש לציין כי ההוראה בדבר תשלום תמלוגים ראויים חלה רק מקום ששידור המשנה נעשה ללא הסכמת בעל זכות היוצרים. מובן כי משדר המשנה יכול להצטייד מראש בהרשאת בעלי זכויות היוצרים, למשל באמצעות המשדר
--- סוף עמוד 44 ---
המקורי, אם זה האחרון קיבל מבעלי זכויות היוצרים רשות לעשות כן, ובמקרה כזה לא ייכנס לפעולה המנגנון החוקי המוצע המחייב את משדר המשנה בתשלום תמלוגים ראויים.
השוו עוד הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 11), תשנ"ה-1994, המציעה מנגנון שונה לתשלום תמלוגים.
- בחינתן של שיטות משפט נוספות תלמדנו כי ההבחנה בין "שידור" לבין "שידור משני" הבחנה מקובלת היא, והמנגנונים שנתכוננו בהקשר זה נועדו לאזן בין זכותו של בעל זכות היוצרים לתגמול ראוי לבין האינטרס הציבורי שבהעברת השידורים בכבלים. כך למשל על-פי ה-Copyright Act שבקנדה, העברת שידור ראשוני במלואו ובו-זמנית אין רואים בה הפרת זכות יוצרים, אך חייבת היא בתשלום תמלוגים. השוו H.G. Fox Canadian Law of Copyright and Industrial Designs[31], at p. 499. באיחוד האירופי קובעת דירקטיבה משנת 1993:Council Directive 93/83/EEC of 27 September 1993 on Copyright and Related Rights in Satellite Broadcasting and Cable Retransmission Services. בהתאם לדירקטיבה זו, זכויות יוצרים יחולו על שידור משני אף-הוא, עם זאת מימוש זכות היוצרים בהקשר זה (ה-cable retransmission right) – התרתו ואיסורו של השידור המשני וקביעת שיעור התמלוגים – הוצא מידי הבעלים של זכות היוצרים והועבר לארגון מרכזי – אגודת גבייה (collecting society) – שעמו חברות הכבלים אמורות לנהל משא-ומתן. כן נקבעו כללים לניהולו של משא-ומתן ליישום ההנחיות. ראו סעיפים 8, 9, 11 ו-12 לדירקטיבה. השוו S. White, S. Bate, T. Johnson Satellite Communications in Europe [32], at p. 315.
כך הוא דין גם במדינות אחרות, שהעברת שידורי טלוויזיה בשידור משני – באשר היא – אין בה הפרת זכויות יוצרים כהוראתה בחוק הקופירייט. עוד נוסיף כי לא נמצאו לנו ולו שיטת משפט אחת או אסמכתא אחת הקובעות כי העברת שידורי טלוויזיה בשידור משני – העברת שידורים באשר היא – יש בה כדי להפר זכויות יוצרים אלא כחלק מהסדר כול-מקיף של העברת שידורי טלוויזיה בכבלים. בנושא שלפנינו – נושא המעסיק רבות ממדינות העולם – יש בחֶסֶר זה כדי ללמדנו ולהורותנו הדרך. לא בכל נושא מציון תצא תורה, ובייחוד ייאמרו הדברים בנושא שהוא עבר-מדינתי על-פי טיבו.