שונה אל ערוצים שונים, ואולי אף מתן אפשרות לעקיפת המגבלות שבהוראת החוק. תוצאות אלה, בלתי רצויות ככל שיהיו, אינן פחותות בחומרתן לדעתי מהתוצאה שאליה תביא החלת הוראת הסעיף גם על שידורי הערוצים הזרים. הדרך להתגבר על תוצאות בלתי רצויות אלה אינה בהחלת המגבלה שבסעיף על השידורים הזרים, אלא בהצרת המגבלות המוטלות על השידורים המקומיים – בין בפרשנות החוק ובין בשינויו על-ידי המחוקק.
אלא שלדברים אלה אין נגיעה ישירה לעניין שבפנינו. ככלות הכול, אין זו הוראת חוק הבזק אשר יצרה את האיסור על הפרת זכות היוצרים, כי אם הוראות חוק זכות יוצרים. כפי שמציין חברי השופט מ' חשין, בכל מקרה, אין לפרש את הוראת סעיף 6כה כמקנה לחברות הכבלים חסינות בפני הפרת החוק הישראלי. גם לפי דרך הפרשנות שאני בחרתי בה, אין לומר כי הוראת הסעיף – אשר אמנם אינה מטילה לשיטתי מגבלות על חברות הכבלים – פוטרת אותן מהחובות המוטלות עליהן מכוח חוקים אחרים. מגבלה חשובה שכזו מצויה בחוק זכות יוצרים. באשר לתחולת חוק זה תמים דעים אני עם העמדה שביטא חברי המשנה לנשיא מצא בפסק-הדין נושא העתירה [1], ולפיה, בשדרן שידורים המוגנים בזכות יוצרים בשידור משנה, מפרות העותרות את חוק זכות יוצרים. על נימוקיו של חברי המשנה לנשיא מצא המובאים שם אוסיף הערות מספר, המתייחסות לדבריו של חברי השופט מ' חשין בפסק-דינו בעתירה זו.
- את פסק-דינו מבסס חברי השופט מ' חשין על הקביעה כי שידור משנה אינו בא בגדר ביצוע בפומבי של היצירה המוגנת, ועל-כן אינו נחשב להפרת הזכויות בה. חברי מבסס את מסקנתו על טעמים מספר: הטעם המרכזי שבהם הוא החשש מפני השלכותיו של פסק-דינו של המשנה לנשיא מצא. חברי מזהיר כי הלכה המחייבת את העותרות לפנות – ומראש – אל כל אחד ואחד מבעלי זכות היוצרים שנתנו הסכמתם לשידור המקורי ולנהל עמו משא-ומתן – נפרד – לרבות בנושא תמלוגים, עשויה לחרוץ כליה על העברת שידוריהם של ערוצים זרים לישראל באמצעות חברות הכבלים, או למצער, ליצור מנגנוני הסדר בלתי מתקבלים על הדעת. אודה כי מתקשה אני להבין טעם זה. אכן, הציבור מפיק תועלת מהאפשרות לצפות בערוצים הזרים הרבים אשר שידוריהם מועברים ארצה, אך העובדה כי הפרת חוק זכות יוצרים והפגיעה בזכויות הקניין של היוצרים נעשות בהיקף נרחב, משך זמן ארוך, ואולי אף להנאת הצופים, אין בה להצדיק הפרה של החוק. העובדה שעבירה על החוק היא נפוצה, ויש המפיקים ממנה תועלת, ודאי שאין בה כדי להתיר את ביצועה של העבירה – כך גם החשש שמביע חברי. אשר-על-כן אף לו סברתי כי פסק-הדין נושא עתירה זו יביא לקץ שידורי הערוצים הזרים בישראל, לא יכולתי לקבל את העתירה על יסוד נימוק זה.
--- סוף עמוד 55 ---