- זאת ועוד זאת, חברי השופט מ' חשין מציע פתרון חוזי חלופי – כזה שיכלול רק את הערוצים הזרים ואת בעלי זכות היוצרים. אף אם נניח כי הסדר זה הוא אפשרי בהתחשב בתוצאת פסק-דינו (הנחה אשר אינה נקייה מקשיים, שהרי בהיעדר לחצם של המשדרים המשניים – הפטורים מחובת השגת רישיון מאת בעלי זכויות היוצרים – יקטן במאוד התמריץ המניע את הערוצים הזרים להגיע להסכם שכזה עם בעלי זכות היוצרים), אין בהיעדרו כדי להצדיק את פעולתן של חברות הכבלים. ההסכם בין הגורמים הזרים לחוד, ופעולתן של חברות הכבלים לחוד. אם הללו הפרו זכות יוצרים בהתאם לחוק זכות יוצרים הישראלי, אין בעובדה שבעל זכות היוצרים לא הגן כראוי על זכויותיו, כבענייננו, כדי לסייע להן. משל למה הדבר דומה? לגנב (והמפרים זכויות קניין רוחני הם כגנבים לכל דבר ועניין) המבקש להצדיק את מעשהו בעובדה שבעל
--- סוף עמוד 59 ---
הדירה אשר את תכולתה נטל לא נעל את הבריח כראוי. הפירצה, כך ידענו כולנו, קוראת לגנב, אך אין לאל ידה להצדיק את הגניבה.
אשר-על-כן בשדרן את משחקי אליפות וימבלדון באמצעות העברת שידורי הערוצים הזרים, הפרו העותרות את זכויות היוצרים שהמשיבה החזיקה בהן אף שהוראת סעיף 6כה לחוק הבזק אינה חלה על שידורים אלה. זאת, משום שבעשותן כן ביצעו העותרות ביצוע פומבי של היצירה המוגנת. לפיכך דין העתירה לדעתי להידחות, עם זאת מצטרף אני לקריאתו של חברי השופט מ' חשין למחוקק להסדיר בחוק את הסוגיות המתעוררות בדיון נוסף זה.
השופטת מ' נאור
- לדעתי יש לדחות את העתירה.
- הנושא שחבריי חלוקים בו בדעותיהם מצריך הסדרה בין-לאומית בדרך של כריתת אמנה בין-לאומית, אשרורה על-ידי מדינות וחקיקה פנימית של המדינות בעקבותיה. בימים אלה (בין 7.6.2004 ועד 9.6.2004) מתקיים בג'נבה המושב ה-11 של הוועדה המתמדת לענייני זכויות יוצרים וזכויות נלוות של WIPO, הארגון הבין-לאומי לזכויות יוצרים. הועדה המתמדת דנה בנוסח משולב (מיום 29.2.2004) של אמנה מוצעת בעניין הגנה על זכויות ארגוני שידור (ראו אתר האינטרנטhttp://www.wipo.int/documents/en/meetings/2004/sccr/pdf/sccr_11_3.pdf). עד שתיכרת, אם תיכרת, אמנה ותהפוך, אם תהפוך, לדין פנימי, עוד רבה הדרך. את הפתרון לשאלה המונחת לפנינו עלינו למצוא בכלים המשפטיים הקיימים.
- הפתרון לשאלה שבמחלוקת צריך להימצא, לעת הזו, במערכות הסכמים בין-לאומיים. באין אמנה בין-לאומית מחייבת על כל הנוגעים בדבר לדאוג להסדיר את יחסיהם בחוזים. במסגרת זו ניתן גם "לתמחר" את התשלום עבור זכויות היוצרים. ה"תמחור" ייעשה על-ידי מי שרוכש במישרין את זכויות היוצרים מבעליהן. התמחור יביא מן הסתם בחשבון גם מגבלות טריטוריאליות ומגבלות בדבר שידורי משנה. מי שהפר הסכם (כגון מי שהעביר משדרים לטריטוריה שהוא לא היה אמור להעבירם אליה על-פי ההסכם בינו לבין בעל זכויות היוצרים) – ייתבע על-ידי הנפגע. יש להניח כי התמחור אינו זהה לגבי זכות שידור ללא מגבלה טריטוריאלית ולגבי זכות שידור לטריטוריה מוגבלת. העותרות טוענות, ועוד אשוב לכך, כי UFA מכרה את "סחורתה"
--- סוף עמוד 60 ---