עתה יש לבחון את מעמדה של נתבעת 2 אל מול התובע.
חבותה של נתבעת 2 כלפי התובע
- כפי שצוין לעיל, אין חולק כי נתבעת 2 הוקמה לאחר חתימת ההסכם, כעבור פרק זמן, ועם הקמתה פעילותה נסובה סביב המיזם, בניצוחו של אגמון.
- נתבעת 2 מעלה טענה יפה, לפיה ההסכם נחתם בין התובע לנתבעת 1, ועל-כן נתבעת 2 אינה חבה בתשלום, שהרי אינה צד להסכם.
- למיותר לציין כי נתבעת 1 היא אישיות משפטית נפרדת, וכך גם נתבעת 2.
- עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ, הינו עיקרון בסיסי ידוע בשיטת המשפט בישראל. עקרון זה משמעו – חברה בע"מ הינה אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות, אשר ככלל לא ניתן ליחסן למנהליה או לבעלי מניותיה.
לעיקרון זה יש חריג, לפיו במקרים מסוימים לבית-המשפט נתונה הסמכות להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל את חובות החברה על מנהליה ובעלי מניותיה.
אחד מהנימוקים להרמת מסך ההתאגדות הוא כאשר נעשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה לשם ביצוע תרמית, הברחת נכסים וחוסר תום לב.
ערה אני לכך, שהרעיון הינו להרים את מסך ההתאגדות בין חברה לבעלי עניין בה, אך ניתן להרים את מסך ההתאגדות גם בין שתי חברות, כאשר מוכח כי אחת החברות הוקמה בכדי להתחמק מחובותיה.
- בענייננו, לא ניתן לומר כי נעשה ניסיון של תרמית והברחת נכסים, כל שניתן לומר, כפי שגם טען התובע בעדותו כי נתן שירות של גיוס כספים למיזם שלימים הפך להיות אישיות משפטית שהינה נתבעת 2 (עמ' 15 לפרוטוקול), ועתה שתי החברות מנסות להתנער מחבותן.
- גם אגמון סיפר כי פעל מול התובע כאילו ההסכם נחתם בינו לבין התובע (עמ' 32 לפרוטוקול):
"ש. מפנה לנספח 28 לתצהירו של התובע, על איזה הסכם אתה מתכוון.
ת. להסכם שנחתם ... המדובר בנספח 2. אני פעלתי מול התובע כאילו ההסכם הזה נכרת בנינו ואף פעם לא התנהגתי אחרת."
ובהמשך (עמ' 35 לפרוטוקול):
"ש. ... מכוח איזה הסכם הענקת לתובע אופציות.
ת. כיבדתי את ההסכם שהיה לו עם הנתבעת 1 כאילו היה ההסכם עם נתבעת 2."
לאור האמור, סבורתני שלא ניתן לפטור את נתבעת 2 מחבותה כלפי התובע, וזאת לאור התנהלות אגמון אל מול התובע מהפן החוזי. גם אם לא נחתם הסכם בין התובע לבין נתבעת 2, הרי שלאור התנהלות הצדדים נחתם חוזה שבהתנהגות. למעשה, גם בסופו של יום נתבעת 2 היא זו ששילמה בפועל את העמלה בגין ההשקעה בסך של 300,000 ש"ח, ובכך בעצם התנהגותה קשרה עצמה להסכם מול התובע.