--- סוף עמוד 46 ---
אציין כי בית משפט קמא קיבל את טענת המערערים כי גובה הדיבידנד שחולק גבוה מזה שהעריכו המומחים מטעם המשיבה, אך לא מצא כי ניתן לתקן את חוות הדעת בהתאם לחישובי המערערים, ללא חוות דעת מומחה מטעמם. הנמקה זו מקובלת עלי. בנוסף, גם אם אניח שנפל פגם בדרך החישוב של המומחים על פי שיטת ה-DDM, אין בכך כדי להושיע את המערערים. זאת, מאחר שגם אם מתעלמים מההערכה על פי שיטה זו, עדיין עומדות במקומן ההערכות על פי שיטות אחרות, ולפיהן ההצעה משקפת את השווי ההוגן במועד הצעתה.
- השופטת חיות היטיבה לסכם את הדעות השונות בעניין קיטאל באומרה:
"ככל שניתן לחלץ אמירה אחת מוסכמת מתוך חוות הדעת של חבריי, דומה כי אף אחת מהן אינה דוגלת בגישה לפיה קיימת שיטה אחת אשר אין בלתה לקביעת השווי ההוגן בהקשר זה, ומוסכם על הכל כי מצבים שונים ועסקים שונים המאפיינים את פעילותה של החברה הנתונה, מכתיבים במידה רבה את שיטת ההערכה המתאימה".
המערערים טענו אפוא כי שיטת ה-DCF שנקבעה בפסיקה כשיטה המקובלת והמועדפת, אינה השיטה היחידה להערכה, וכאשר בחברת אחזקות עסקינן, החישוב צריך להיעשות בשיטת ה-NAV (NET ASSET VALUE). אלא שבכך מתפרצים המערערים לדלת פתוחה, באשר גם מומחי המשיבה סברו כך, בציינם כי כאשר מדובר בחברת אחזקות שמניותיה נסחרות בבורסה, כמו המשיבה, טבעי יותר להעריך את השווי על פי מחיר השוק או בשיטת NAV (אציין כי חוות דעת פאהן קנה נערכה, בעקבות פסק הדין בעניין קיטאל, בשיטת ה-DCF). לפיכך העריכו המומחים את שווי החברה גם לפי שיטת NAV, ועל-פיה העמידו את שווי המניה על סכום נמוך יותר של 23.2 ₪. מכאן, שגם בשיטה זו אין כדי להושיע את המערערים.
- מומחי המשיבה העלו טענה שהמערערים בחרו שלא להתייחס אליה ואזכיר אותה בקצרה.
אין חולק כי המחיר למניה על פי הצעת הרכש מהווה פרמיה על שווי המניה בשוק עובר לפרסום ההצעה. אם המערערים האמינו באמת ובתמים כי השווי ההוגן של המניה גבוה יותר, יכולים היו להעמיד את עצמם באותו מצב בו היו קודם להצעת
--- סוף עמוד 47 ---
הרכש, ולהשקיע את התמורה שקיבלו עבור מניותיהם - בבעלת השליטה אי די בי אחזקות או בחברות הבת הנסחרות בבורסה (כור תעשיות, כלל ביטוח, כלל תעשיות והשקעות, ודסק"ש) - ולהשתתף ברווחים העתידיים של הקבוצה, ושמא כך אף נעשה על ידם בפועל. לטענת המשיבה, בדרך זו יכולים היו המערערים להרוויח יותר מהפרמיה שקיבלו עבור מניותיהם. ואכן, כפי שהוצג על ידי מומחי המשיבה בחוות דעתם, השקעה של 41 ₪ בחודש מרץ 2009 במניות חברות הבנות, הייתה מכפילה את ערכה כבר בחודש מאי 2009, עם התאוששות שוק המניות, ומניות החברות בקבוצה אף המשיכו לעלות בשנת 2010.