דא עקא, שבשל אופן התנהלותו של ה"פרויקט", כמתואר בחוות הדעת של המהנדס נתן גרשוני, ההסכם הפאושלי מיום 28/9/2010 ("הסכם השלד") וההסכם הפאושלימיום 17/2/2009 ("הסכם הרצפות"), התאיינו והפכו להיות בלתי רלוונטיים.
בעדותו אומר המומחה המהנדס נתן גרשוני:
"הפאושליות למעשה התבטלה בגלל המציאות של הפרויקט". (עמ' 144)
בחוות דעתו כותב המהנדס נתן גרשוני:
"15. המציאות הנ"ל למעשה ביטלה את המשמעות של ביצוע עבודה 'פאושלית' – סיכום על מחיר גלובאלי תמורת עבודה המוגדרת בשלימות מראש. על כן מקובלים עלי דברי נציג אדן גדיש, ש'הפאושליות' הייתה רלבנטית אך ורק לביצוע רצפות הבטון עד למפלס 00, ובכל הבנייה שמעל הרצפות ובתוכה עבודות השלד שבוצעו ע"י התובעת, לאור כל השינויים, השיטה הפאושלית חדלה להיות רלבנטית.
...
- עפ"י אטיאס סה"כ המגיע לתובעת (לא כולל מע"מ) 3,279,263 ₪ לפני ההנחה שהתובעת נתנה לנתבעת, ואחרי ההנחה 3,157,603 ₪.
--- סוף עמוד 14 ---
מול סכום זה שולם לה (לא כולל מע"מ) 3,004,686 ₪. בניגוד לקביעתו של אטיאס שכוללת הנחה לכלל העבודות וכפי שהסברתי בסעיף 15 לעיל, יש לראות את ההנחה כרבלנטית רק לעבודות 'הפאושליות' עד להשלמת הרצפות (00). ולא רלבנטית לגבי המשך עבודות השלד. הסיבה לכך – ריבוי השינויים שהוזרמו לתובעת ע"י יזמי הפרויקט תוך - כדי ביצוע עבודות השלד הפכו את השיטה הפאושלית לבלתי –רלבנטית.
על כן אני סבור שיש לראות את הסכום ה'ברוטו' שמגיע לתובעת (לא כולל מע"מ) 3,279,263 ₪ ולאחר הפחתת מה ששולם בפועל 3,004,686 ₪ יתרת התשלום שלה זכאית התובעת (במחיר חוזה לא כולל מע"מ) = 274,577 ₪."
בעדותו הסביר המהנדס נתן גרשוני כי כוונתו בסעיפים 15 ו-28 הייתה, שהמציאות גרמה לכך שכל השיטה הפאושלית חדלה להתקיים. הן לגבי "הסכם הרצפות" והן לגבי "הסכם השלד" מיום 28/9/2010; וכי הניסוח שלו את הסעיפים 15 ו-28 היה שגוי:
"ת: אני הגעתי למסקנה שהשיטה הפאושלית הייתה פסולה מלכתחילה. העבודה הזו לא התאימה לשיטה פאושלית, התכנון לא היה מושלם, הזרימו שיניים הרבה מאוד ובצורות שונות ומשונות לכן אני אימצתי גישה כללית לגבי כשאני לקחתי את השורה התחתונה של אטיאס שהשיטה הפאושלית היא לפרויקט הזה לא רלוונטית למרות שהייתה כוונה כזאת בהתחלה.