איני מקבל את עמדתו של המהנדס ברוך גובר כי המחיר הפאושלי של "הסכם הרצפות" נשאר על כנו.
"הסכם השלד" קדם ל"הסכם הרצפות". על פי "הסכם השלד" התחייבות התובעת הייתה לבצע את מלוא "עבודת השלד" במחיר פאושלי של 7 מיליון ₪.
כאשר התאיין המחיר הפאושלי של "הסכם השלד"; וכאשר גם על פי עמדת המהנדס ברוך גובר, במקום המחיר הפאושלי יש לבצע בדיקת כמויות של העבודה שבוצעה בפועל והתשלום הוא בהתאם, שני ההסכמים - "הסכם השלד" ו"הסכם הרצפות", התאיינו ופסו שניהם מהעולם. אין חיות עצמאית ל"הסכם הרצפות" ואין דין שונה ל"הסכם השלד" ול"הסכם הרצפות". עקרונות התשלום הם אחידים: בדיקת העבודות שבוצעו בפועל ותשלום בהתאם.
זו הייתה מסקנתו של מומחה בית המשפט המהנדס נתן גרשוני, אותה אני מאמץ.
את זאת כנראה גם הבין בשלב מסוים אורן אפשטיין.
למרות ניסיונותיו לדבוק במחיר הפאושלי של "הסכם הרצפות", הוא שיתף פעולה עם המהנדסים הבודקים, למרות השגותיו על תוצאות בדיקת הכמויות שנעשתה.
לבקשת "נאות בוקר בע"מ", בדק המהנדס יצחק פינטו את העבודות שביצעה התובעת.
תוצאות הבדיקה הצביעו, על פער גדול בין העבודות שבוצעו בפועל, לבין המחיר הפאושלי על פי "הסכם הרצפות".
בדיון שהתקיים ביום 28/4/2015 אצל המומחה המהנדס נתן גרשוני, אמר המהנדס יצחק פינטו:
--- סוף עמוד 19 ---
"יצחק: אני גם רוצה להבהיר משהו, צורף שהוא המהנדס המתכנן של הקונסטרוקציה, הוא מהמהנדסים המעולים שיש בארץ ישראל. לא סתם כמו שאמרו, הוא מהנדס מעולה, התכניות שלו היו מעולות... המפקח שלקח על עצמו לעשות פיקוח על היציקות, טעה טעות חמורה, הוא לא היה צריך לעשות את זה, הוא היה צריך לקבל את האישור של הקונסטרוקטור לכל יציקה, ואם הוא לא קיבל אישור של הקונסטרוקטור לכל יציקה, הוא טעה טעות חמורה.
...
הלכתי לשטח, מדדתי וראיתי מה שבוצע, באתי הביתה עם האיש שלי, לקחנו את התוכניות של לאה ולקחנו את התוכניות של צורף ועשינו חישוב כמויות בהתאם למה שבוצע, וזה מה שיש פה.
נתן: (המומחה, י.פ.) זאת אומרת, מה שיש פה, לדעתך, זה מה שעפ"י החוזה מגיע לקבלן תמורת מה שהוא ביצע?
יצחק: מה שבוצע בשטח. אני מבהיר, לפי התוכניות של לאה רובננקו והתוכניות של יצחק צורף, בגלל שהיסודות אני לא ראיתי אותם. אני ראיתי מה שצמח." (עמ' 34,33 "סטנוגרמה")