ההנחה שניתנה לחבילה הפאושלית המקורית בביצוע הרצפות עד מפלס "00", אני סבור שהמגיע ליונתן ל.א. (במחירי חוזה וללא מע"מ) = 3,279,263 ₪, ובהפחתת הסכומים ששולמו = 274,577 ₪."
הוסף לכך את דבריו של אורן אפשטיין בדיון שהתקיים ביום 19/4/2015 בפני המומחה:
"אורן: עכשיו, נתנו הצעה, היה 7,800, 7,900 היה מו"מ, הגענו ל-7,216 ובזה לא היינו מוכנים לרדת. היתה הצעה, שהיא עוד פעם הצעה, סה"כ, של כתב הכמויות. 7,216 היה כתב הכמויות. באיזשהו שלב היתה לי פגישה, לא איתו, רק עם דני שהוא השותף השני, הוא זה שגם אמר שהוא מטפל בכספים והוא אחראי והוא סוגר, דני עובדיה, הוזמנתי..."
...
אורן: .... למשרד שלו, באתי. הוא אמר לי 'אני רוצה להוריד ל-7 מיליון שקל'. חשבתי על זה, אמרתי לו 'אנחנו נסכים 7 מיליון שקל בתנאים א', ב', ג', ד', לחצנו ידיים. רק לחצנו ידיים.
נתן: איך התנאים א', ב', ג', ד'?
אורן: התנאים היו, מקדמה של 600,000 ₪,
נתן: מקדמה שבסוף הם שילמו 150,000 ₪ לפי הטענות?
אורן: נכון מאוד. מקדמה 600,000 ₪, חוזה חתום שאני יכול ללכת איתו לבנק, חוזה על כל העבודה.
(עמ' 30,29 "סטנוגרמה")
תמים דעים אני עם המומחה כי ההנחה שניתנה התבססה על ההערכות והנתונים שהיו ידועים בעת שניתנה הצעת התובעת ובהתבסס על המחיר הפאושלי. מש"הפכו את השיטה הפאושלית לבלתי רלוונטית" והיא התאיינה לחלוטין, התבטלה עמה גם ההנחה שניתנה.
אני קובע ש"נאות בוקר" אינה זכאית להנחה הראשונית שניתנה.
אני מאמץ את קביעת המומחה המהנדס נתן גרשוני ש"יתרת התשלום שלה זכאית התובעת (במחירי חוזה לא כולל מע"מ) = 274,577 ₪".
בסעיף 86 לכתב התביעה עותרת התובעת "להחזר הוצאותיה בגין פועלה לצורך הוצאת היתרים הנאמדים על דרך ההמעטה בסך של 50,000 ₪"
בדיון שהתקיים ביום 19/4/2015 אצל המומחה הסביר אורן אפשטיין:
--- סוף עמוד 32 ---
"אורן: לכל אחד מהדברים שאמרתי עכשיו, יש כיסוי הן לדוגמא ישבתי בוועדה המחוזית ובוועדה המקומית לבניה, הופעתי בתור נציג היזמים. אפילו כשהיה צריך לשלם את האגרה לבינוי, אני הבאתי אותה פיזית לשם. זאת אומרת, הם גם נתנו את השיקים והכל היה בסדר. יכול להיות שהיום הם מתכחשים לזה, בסדר גמור. בקיצור, וגם כשהיו מתחים בין שניהם, בין רוני ודני, בין "... השקעות" לבין "נאות בוקר" דני ביקש את עזרתי בכל מיני דברים, יש לי את זה גם הכל פה בכתב, ועשיתי כל מה שיכולתי" (עמ' 26 -27)