בעדותו נשאל והשיב דני עובדיה:
"ש: תאשר לי בבקשה שנאות בוקר הייתה חברה שהוקמה לצורך הפרויקט הנדון נשוא התיק כאן.
ת: אכן.
ש: אכן, לא היה לה פרויקטים אחרים, פעילות אחרת, הון עצמי?
ת: לא. " (עמ' 58 – 59)
בדברי הסיכום כותב עו"ד בלויטה ב"כ קיבוץ "שדה בוקר":
" 37.2 כאמור, עפ"י הסכם המייסדים, מימון הפרוייקט מוטל על הנתבעת 2 באמצעות הנתבעים 4 ו- 5. אין ולא היו לנתבעת 1 מקורות מימון עצמאיים לפרוייקט. התובעת הייתה מודעה לכך. הנתבע 3 ווידא כי ביכולתה של הנתבעת 1 לשאת בתשלומים עבור העבודה ע"י קבלת התחייבות חוזית מאת הנתבעת 2, שבבעלות הנתבעים 4 ו-5, כי תישא במימון הקמת הפרוייקט. הנתבעת 2 קיימה את החייבותה החוזית והעבירה לנתבעת 1 כספים לצורך מימון הקמת הפרוייקט עד אשר הפסיקה לעשות כן בטענה כי חשבונות התובעת אינם תואמים את ביצוע העבודות. לנתבע 3 לא הייתה אפשרות לחזות מראש ואף על פי כן הוא הזהיר את התובעת כי לנתבעת 1 אין נכסים ולפיכך תשלום התמורה מותנה בהעברת הכספים
--- סוף עמוד 37 ---
מהנתבעת 2 לנתבעת 1. " "הסכם המייסדים" (צורף כנספח א' למוצגי הנתבעים 3 ו-6).
ללמדך, ש"חברת נאות בוקר" היא חברה ללא כל הון ופעילות אחרת; וכי מי שעומד מאחוריה הן הנתבעות 2 ו-3. הן גם הנהנות מן "הפרויקט" ופעלו בצוותא חדא לקיום "הפרויקט" כל אחד כפי חלקו המתואר ב"הסכם המייסדים".
כפועל יוצא; יש ל"הרים את המסך" אל נתבעות אלו ולחייבן לשאת בתשלום החוב לתובעת.
הסדרי המימון בין קיבוץ "שדה בוקר" ובין "הופ השקעות בע"מ", אינו מעניינה של התובעת ועליהן להסדיר מערכת יחסים זו בינן ובין עצמן.
בדברי הסיכום טוען עו"ד בלויטה ב"כ הקיבוץ:
"10. כאמור, התובעת החלה בביצוע העבודות בפרוייקט בטרם נחתם חוזה בינה לבין הנתבעת 1. בנסיבות אלה היה חשש שהנתבע 3, בהיותו בעל מניות בנתבעת 1, ייחשב כמזמין העבודה וכחייב בתשלומים בגינה. היות והיה ברור לתובעת כי הטלת אחריות כזו על הנתבע 3 תהא בניגוד להסכם המייסדים ולהסכם (שטרם נחתם) בינה לבין הנתבעת 1, כתבה התובעת למרכז המשק של הנתבע 3, מר וינד לנתבע 6 מסמך ובו היא מוותרת על זכותה לתבוע את הנתבע 3. (נ/2)."
"כתב הוויתור" הנטען הוא מיום 7/10/2010
07/10/10"
לכבוד
מר אריה וינר – מרכז קיבוץ שדה בוקר