מוסיפים הנתבעים 6-3 – הקיבוץ וארז ירדני החתום אף הוא על "הסכם הרצפות":
"35.5 גם מר אפשטיין, מנהל התובעת, חתום על נספח טו' אולם העבודות שבוצעו על בסיס נספח טו' בוצעו על ידי התובעת והחשבונות שהוצאו בגין העבודות שבוצעו על בסיס נספח טו' הוצאו על ידי התובעת ולא על ידי מר אפשטיין.
...
35.7 אם התחייבות הנתבע 6 על גבי נספח טו' לכתב התביעה היא התחייבות אישית, כנטען על ידי התובעת, הרי שאותו דין חל על מנהל התובעת והתובעת כלל לא יכולה לעשות שימוש במסמך זה, שכן התחייבות הנתבע 6 (והמוכחשת) ניתנה למר אפשטיין, החתום על גבי המסמך ולא לתובעת."
תמים דעים אני עם עמדת וטענת הנתבעים בנדון.
בע"א 209/83 סוליפלסט הגליל בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות (1967) בע"מ, פ"ד לח (1) 340, 344, נקבע:
"העובדה, שב-ת/1 לא צוין ליד שמותיהם של האדונים שמחוני כי הם חותמים בשם החברה, אינה עושה אותם אחראים אישית על-פי החוזה. הכלל הוא,
--- סוף עמוד 40 ---
כי מנהל, וכך גם שלוח, אינם מתחייבים אישית, אלא אם עולה מהמסמך, כי הם התכוונו ליטול על עצמם אחריות כזו."
שוכנעתי שחתימתם של הנתבעים 4,5,6 – רוני פלד, דני עובדיה וארז ירדני – על "הסכם הרצפות", לא הייתה חתימה אישית כערבים אישית לבצוע הסכם זה. חתימתם הייתה חתימת המורשים לחתום בשם "נאות בוקר", כשם שאורן אפשטיין חתם בשם התובעת "יונתן ל.א. בע"מ" ולא כערב אישית לביצוע "ההסכם". הוסף לכך שהתביעה אינה רק על "הסכם הרצפות" אלא גם על עבודות נוספות – עבודות שלד ואחרות – אשר בוצעו על ידי התובעת, עליהן לא חתומים כלל נתבעים אלו באופן אישי.
על כן, ולא בכדי, החשבונות הופנו ל"נאות בוקר" אשר שילמה אותם.
"הרמת מסך" – רוני פלד דני עובדיה
בדברי הסיכום מטעם התובעת נטען:
"87. הנתבעים 4 ו- 5 הינם יזמים, מנהליה של הנתבעת 1 ובעליהם המשותף, בין בישירות ובין באמצעות תאגיד, של 50% ממניות הנתבעת 2. הנתבע 6 הינו כאמור דירקטור בנתבעת 1.
--- סוף עמוד 41 ---
- הלכה למעשה היו אלה הנתבעים 4 ו- 5 הכח המניע מאחורי הפרויקט כולו, מי שיצרו קשר עם מנהל התובעת בקשר עם ביצוע הפרוייקט ומי שסמכו את ידיהם עליו, עד אותו השלב בו היה עליהם למלא אחר התחייבויותיהם כלפי התובעת ו/או להורות לנתבעת 1 לפרוע את חובותיה כלפי התובעת.
...
- התובעת תבקש להרים את מסך ההתאגדות כלפי הנתבעים 4 ו-5 כבעלי המניות בנתבעות 1-2 כמו גם כלפי הנתבעת 3, כבעלת מניות בנתבעת 2.."