לטענתם, חתמה התובעת ביום 7/10/2010 על "כתב ויתור תביעה", בו ויתרה על זכויות התביעה כנגד "קיבוץ שדה בוקר"; כאשר מלוא האחריות לתשלום עבור ביצוע העבודות היא של "הופ השקעות" בלבד ולא של "קיבוץ שדה בוקר".
בהתייחס לנתבע 6 – ארז ירדני – נטען, שאין לו כל אחריות ו/או התחייבות אישית; כי חתימתו על מסמך כלשהו נעשתה, כמורשה חתימה של "נאות בוקר" וכי אין מקום להרמת מסך כלפי מי מהנתבעים.
"נאות בוקר" הגישה "כתב תביעה שכנגד" נגד התובעת "יונתן ל.א. בע"מ" ונגד אורן אפשטיין -הבעלים והמנהל של התובעת - ונגד ברוך גובר מנכ"ל אדן-גדיש, המפקחת על "הפרויקט".
ב"כתב התביעה שכנגד", חוזרת "נאות בוקר" על הטענות אותן העלתה בכתב הגנתה כלפי התובעת ואורן אפשטיין ומפרטת את הנזקים שנגרמו לה עקב כך.
טענותיה כלפי המהנדס ברוך גובר הן למעשה טענות כלפי אדן -גדיש על בחירתה בתובעת לבצע את "הפרויקט", הגם שאין לה את הסיווג המקצועי המתאים ועל כך, שהמהנדס ברוך גובר ואדן-גדישאישרו את החשבונות שהוגשו על ידי התובעת, הגם שהם היו חשבונות שאינם משקפים כמותית את העבודה שבוצעה בפועל.
בכתב ההגנה ל"תביעה שכנגד", דוחים הנתבעים שכנגד 1, 2 -"יונתן ל.א. בע"מ" ואורן אפשטיין- את טענותיה של "נאות בוקר" וחוזרים על טענותיהם שבכתב התביעה.
לעניין הסיווג המקצועי של התובעת נטען, שהוא היה ידוע ל"נאות בוקר" ומנהליה מקדמת דנא ואין לקשור בינו לבין אי השלמת "הפרויקט".
עוד נטען, כי בחשבונות אותם הגישה התובעת יש התאמה כמותית מלאה לעבודה שנעשתה; וכי אין היא מקבלת את בדיקתם של המהנדס פינטו והמהנדס אטיאס אשר בדקו זאת מטעם "נאות בוקר". לטענתה, חשבונות אלו נבדקו על ידי הכמאי מאיר גרינברג והמפקח מג'די אלעוברה ונמצא כי הם תואמים את שבוצע.
--- סוף עמוד 4 ---
בכתב הגנתו ל"תביעה שכנגד", דחה ברוך גובר את טענותיה של "נאות בוקר" כלפיו.
לטענתו, "נאות בוקר" שינתה את התוכניות מדי פעם כך, שאין מדובר עוד בהסכם פאושלי, והיא עצמה לא ראתה אותו עוד כך.
לטענתו, "נאות בוקר" היא זו שבהתנהלותה, גרמה לאי השלמת "הפרויקט".