16 גם בהתחשב במעורבותו הקודמת של מר גרינברג (צ.ל. מר אפשטיין, י.פ.) מיונתן ל.א בעניני הפרויקט וקידומו, ולמרות המגעים שהתקיימו עם הקבלן מוסמך לתת כיסוי חוקי לקשר עם התובעת, בסופו של דבר העבודה הוזמנה כקבלן (התובעת) שלא היה מוסמך לבצע עבודות בסוג ובהיקף הנדון.
- במהלך ביצוע העבודה בשטח היו מקרים שהיזמים עקפו את אדן גדיש ונתנו הוראות ישירות לקבלן, שיטת העבודה פסולה שפגעה בניהול התקין של העבודה.
- חברת אדן גדיש – שקיבלה את 'תכתיב' יזמי הפרויקט להכניס את התובעת כקבלן מבצע למרות שלא להית בעלת סיווג מתאים, שלא מנעה הזמנת העבודה עם תכנון שאינו מושלם, שהשלימה עם הכנסת גורמים זרים (לדעתי מיותרים) לבדיקות בפרויקט, שלא הבטיחה יצירת לוח זמנים מראש ככלי ניהול יעיל של הביצוע, ושלא הצליחה לקיים אימון וקשר עבודה הולם בינה לבין שולחיה היזמים במהלך כל הביצוע. אני סבור שבנסיבות שהתפתחו במהלך ביצוע הבנייה, היה עליה לקום ולעזוב את הפרויקט, לכאורה כמו שעשה משרד אפשטיין שקדם לה.
- חברת יונתן ל.א התובעת – שלקחה על עצמה ביצוע עבודות בהיקף שעפ"י הנהלים המחייבים לא הייתה מוסמכת לבצע. טענה זו נכונה למרות המאמצים (שבסוף נכשלו) להביא את ניסן תמיר כקבלן 'כיסוי' תמורת אחוזים, ולמרות חלוקת הפרויקט ל'פלחים' כדי לעקוף את דרישות החוק. התובעת ביצעה עבודה שבחלקה הייתה ברמה איכותית ירודה (ראה חוות הדעת של אטיאס). למנהל התובעת אורן גרינברג (צ.ל. אפשטיין, י.פ.) הייתה היכרות אינטימית ומושלמת עם הפרויקט על חלקיו וסיכוניו לפני תחילת הבנייה, והיה עליו לדעת לאן הוא הולך בפרוייקט שאינו מוכן כראוי, ולהתארגן בהתאם. אין לו אלא להלין על עצמו בטענות של הפתעות וקשיים בלתי צפויים שהתפתחו במהלך הביצוע."
מסקנות אלו אליהן הגיע המומחה המהנדס נתן גרשוני, נתמכות ומבוססות היטב.
המומחה הגיע למסקנותיו, לאחר שעיין במסמכים הרבים המפורטים בפתח חוות דעתו, ביקר באתר העבודה ונפגש מספר פעמים עם הצדדים, באי כוחם; המהנדסים ברוך גובר ואבי אטיאס,הכמאי מאיר גרינברג, המפקח מג'די אלעוברה, האדריכלית לאה רובננקו והקבלן ניסן תמיר.
הפגישות הוקלטו והתמלילים הוגשו לבית המשפט.
בעדותו בבית המשפט הוסיף המומחה המהנדס נתן גרשוני: