לימים, התברר שלתובעת אין את הסיווג המקצועי שנדרש לביצוע "הפרויקט".
הסכם נוסף הוא ההסכם מיום 17/2/2011 עליו חתומים דני עובדיה, רוני פלד, ארז ירדני ואורן אפשטיין.
"לדני רוני וארז שלום.
נא לאשר בחתימתכם הסכם בסיסי זה על מנת שאוכל להתחיל לעבוד. עלות ריצפה 1 כולל מערכות כ 607,000
...
הערות: העבודה היא לביצוע מושלם כדוגמת הקיים במיבנים 1/2 בהתאם לתוכניות והמפרטים שנמצאים בידנו.
המחיר המפורט אושר וניבדק ע"י הפיקוח (למעט שינוי מחיר הברזל)
המחיר הינו פאושאלי, לא צמוד, ללא תוספת בגין שמירה והפסקת עבודה, וללא תוספת עבור האצת לו"ז."
--- סוף עמוד 11 ---
(להלן: "הסכם הרצפות")
ל"הסכם הרצפות" צורף תחשיב הפיקוח אשר בסופו נאמר:
"הערות –
התשלום לפי בדיקת כמויות בפועל, הסכם מסגרת בלבד
החישובים בהתאם לכמויות של היועצים משלב מכרז שלד בהתאם לתכנון קודם
המחירים אינם כוללים מע"מ."
קרי, החישוב אינו חישוב מדויק. מדובר בהערכה בלבד, נכונה לאותה עת, בהתאם לתוכניות וכתב הכמויות דאז.
[ב"הסכם הרצפות", לפני חתימות הצדדים, יש תוספת בכתב יד.
הגם שלא ניתן לקרוא את התוספת במלואה, ממה שניתן לקרוא ניתן להבין, שהצדדים שמרו לעצמם את האופציה לבדיקת החישוב.
היות והמשפט שהוסף בכתב יד אינו קריא במלואו; והיות והצדדים לא התייחסו אליו, מחד גיסא, מצאתי לנכון לציין את הדברים ומאידך גיסא, לא אסתמך על הכתוב לצורך קביעותי בפסק הדין].
"הסכם הרצפות" מיום 17/2/2011, קשור ל"הסכם השלד" מיום 28/9/2010 וחלק בלתי נפרד ממנו. קרי, לעלות הכוללת של בניית כל השלד במחיר פאושלי של 7 מיליון ₪.
האמור מצא את ביטויו, בישיבה שהתקיימה ביום 12/4/2011.
בישיבה זו השתתפו:
- מטעם היזם: דני עובדיה, רוני פלד, ארז ירדני, יונתן פרל
- מטעם הקבלן: אורן אפשטיין, איבן.
- מטעם אדן-גדיש: ברוך גובר, דורון גרוסמן
בסיכום הישיבה נאמר:
"התשלום בגין העבודה יתבסס על פי ההסכם הפאושלי נגזרת 7,000,000 ₪
--- סוף עמוד 12 ---
(סעיף 4 לסיכום הישיבה נספח טז').
במכתבו מיום 17/4/2011, בהתייחסו לישיבה זו, כותב אורן אפשטיין:
"החוזה הוא חוזה פאושלי המתבסס על ההסכם ראה סעיף 4 לסיכום הפגישה"
(נספח יז')
בעדותו אומר המהנדס ברוך גובר: