למרות האמור בחרו מעריכי השווי לא לקבוע את שווי הפעילות של החברה כפי שהם התבקשו, אלא מינו עצמם ליועציה העסקיים, וקבעו כי מוטב מבחינתה להפסיק את פעילותה העסקית ולממש את נכסיה. מסקנה זו אינה רלוונטית לאור ההסכמה בין הצדדים לפיה חלקה של התובעת יירכש בהתאם לחלקה בפעילות העסקית הקיימת.
- בהמשך הבקשה הוסיפו הנתבעים וציינו כי אם בית-המשפט יקבל את עמדת התובעת ביחס לפרשנות ההסכמה בין הצדדים, הם מבקשים כי בית-המשפט יורה על ביטולה של הסכמה זו מכוח ס' 14 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973.
הסכמת הנתבעים ניתנה עקב טעות, והם לא היו מסכימים מלכתחילה להתקשר בהסכם שמשמעותו היא פירוק החברה או רכישת חלקה של התובעת לפי שווי החברה בפירוק, רכישה שמשמעותה היא הלכה למעשה פירוק החברה. התובעת ידעה או למצער היה עליה לדעת כי הסכמת הנתבעים מבוססת על ההנחה כי החברה תמשיך בפעילותה. אף אם התובעת לא ידעה ולא היה עליה לדעת על כך, בנסיבות הענין צודק הוא כי בית-המשפט יורה על ביטול ההסכם.
- כאמור, הנתבעים הוסיפו וטענו כי מעריכי השווי סטו באופן יסודי מהסכמת הצדדים והמנדט שנמסר להם, וכי מטעם זה יש למחוק את הערכות השווי שלהם או להורות להם לתקנן.
בקשת התובעת לסילוק על הסף של בקשת הנתבעים
- התובעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של בקשת הנתבעים שתוארה לעיל. לגישתם, בקשה זו חורגת מהסכמת הצדדים בישיבת יום 5.2.2017, בה הצדדים סיכמו את טענותיהם והסכימו מפורשות כי אם הם לא יגיעו להסכמה, בית-המשפט יכריע במחלוקת ביניהם.
- הנתבעים השיבו לבקשה לסילוק על הסף. הם טענו כי הצורך בהגשת בקשתם נבע מהתנהלות חסרת תום-לב של התובעת. הצדדים הסכימו כזכור בסיומה של ישיבת יום 5.2.2017 לנסות לבוא בדברים בניסיון להסכים על מכירת החברות לצד שלישי. לגישת הנתבעים, במסגרת המשא-ומתן בין הצדדים, התובעת חזרה בה מהצעה שהיא עצמה העלתה, והערימה שלל דרישות שונות בשלהן הצדדים לא הגיעו להסכמה.
עוד נטען כי בהליך דנן טרם התקיים בירור כלשהו לגופו של ההליך, והדיון מיום 5.2.2017 נגע רק להכרעה בבקשות שעמדו לפני בית-המשפט באותה עת. ההכרעה בבקשות אלה אינה מסיימת בהכרח את ההליך. הנתבעים לא ויתרו על זכותם בדין להגיש בקשות נוספות ואחרות בהליך.
- הנתבעים הוסיפו כי בקשתם לא כללה טענות עובדתיות חדשות. עמדתם פורטה בתשובתם מיום 7.12.2016, ואין בבקשה הנוכחית טענות עובדתיות מעבר לאמור בתגובה זו. בקשה לביטול ההסכם מחמת טעות היא בקשה שניתן להגישה גם לאחר מתן פסק -דין בהליך.
- בתשובתה לתגובת הנתבעים, טענה התובעת כי מדובר בניסיון חסר תום-לב של הנתבעים "לפתוח" את הדיון בניגוד גמור להחלטות בית-המשפט. התובעת התייחסה לטענות הנתבעים הנוגעות למשא-ומתן בין הצדדים, וציינה כי טענות הנתבעים בהקשר זה מנוגדות להלכה הקובעת כי דיונים כאלה הם חסויים. כך נאמר גם מפורשות בפתח המשא-ומתן. התובעת טענה כי דווקא הנתבעים היו אלה שניסו לסחוט אותה ולא להיפך.