צור הכליל את המקרקעין באחד העם בגדר נכסים שפרט כנכסים שאיתר לשותפות. הוא אמנם לא כלל נכס זה בטבלאות אלא רק בתחתית הטבלה שמסר (ראה נספח 4), אך אישר בשיחה עם ארז (שהוקלטה והושמעה לו בעת חקירתו) כי עשה זאת לבקשתו של גל.
(17.8) בין כך ובין כך, לא ניתן לקבוע עובדתית כי גל הסתיר מלכתחילה מארז את העסקה.
מהעדויות שוכנעתי כי עובדתית העסקה לא הוסתרה מארז.
גל בעדותו אישר, כי הציע לארז את העסקה. ארז לא היה מעוניין בעסקה. אחר כך חזר בו ולכן גל שלח לו את טיוטת ההסכם. לטענתו, בשלב זה ארז אמר שוב, כי אינו מעוניין בעסקה ולכן עשה אותה לבדו.
גם אם עקרונית יש ממש בטענת גל ולפיה העסקה באחד העם אינה מסוג העסקאות שהסכם השותפות התייחס אליהן, (אציין כי השמאי מטעמו של ארז אישר, כי לא ניתן לממש זכויות תמ"א 38 על המגרש באחד העם (עמ' 89 שורות 5-7 לפרוטוקול מיום 10/3/16), אזי בפועל גם גל סבר מלכתחילה, שיש מקום להציע לארז את העסקה (אשר אותרה על ידי צור כחלק מפעילותו למען השותפות).
קשה לקבל את טענתו של ארז לפיה העסקה הוסתרה ממנו, שעה שגל שלח לו טיוטת הסכם. מקובל עלי כי ארז בתחילה אף הודיע לגל כי אינו מעוניין בעסקה ורק לאחר מכן התחרט.
בנסיבות אלו ולאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים, אני מעדיפה את גרסתו של גל לפיה הבין שארז אינו מעוניין יותר בעסקה ולכן פעל ללא ארז.
(17.9) אשר על כן, ובצירוף העובדה שעל פי הגדרת הפרויקטים הכלולים בהסכם השותפות, לא היו המקרקעין אחד העם כלול בהגדרת "פרויקט" שהסכם השותפות חל עליו, אני סבורה, כי אין מקום לקבוע שגל הפר הסכם השותפות בכל הנוגע למקרקעין באחד העם.
(17.10) אציין, כי העובדה שהעסקה נעשתה ע"י אביו של גל (אבנר), איננה משמעותית ולא היא זו העומדת בבסיס החלטתי לפיה גל לא הפר את ההסכם. גל שילם לפחות 200,000 ₪ מהתמורה. הוא זה שהציע את הנכס לאביו / אביו. שותפיו שילמו לצור דמי תיווך, למרות שלכאורה הוא לא ביצע עבורם דבר. הרי את עבודתו ביצע עבור גל וארז.
השאלה הקריטית היא עובדתית: האם ארז היה מעוניין בעסקה – כגרסתו, או האם ארז הודיע כי אינו מעוניין בעסקה – כגרסת גל.
משהעדפתי בעניין זה את גרסתו של גל, המסקנה היא כי ההסכם לא הופר.
- 18. למעלה מן הצורך אדון בקצרה, ברכיב הפיצוי שביקש ארז לקבל בעניין המקרקעין באחד העם: