אם כך, מדוע יש לחייב בשנת 2014 את גל בדמי שכירות, ומדוע דווקא מאז יש לחייבו ב- 25% (כנטען ע"י ארז) ולא כבר משנת 2013?
לא שוכנעתי כי הוכח מה הסכום שעל גל לשלם כחוב בגין הוצאות המשרד.
ארז עצמו אישר, שלא היתה הסכמה לתשלום סכום ספציפי כשכר דירה. ממילא לא שוכנעתי, כי המשרד שימש רק לצרכי השותפות ודאי שאין כך לאחר שגל עזב את המשרד (לבקשתו של ארז).
ארז אישר כי בגין ההוצאות נערכה התחשבנות, ועל כן סבר, כי עומד לזכותו של גל בגין ההוצאות עד לחודש ינואר 2013 סך של 13,610 ₪. (ראה גם סעיף 67 לתצהיר).
ממכלול הראיות לא שוכנעתי, כי ההסכמה היתה לתשלום ההוצאות במנגנון הנטען על ידי ארז ובסכום הנטען על ידי ארז.
19.9) אין גם מקום שבית משפט יפסוק בדרך של אומדן מה סכום ההוצאות הראוי, שכן זהו רכיב תביעה שניתן להוכיחו ולכמתו ומשלא נעשה כך, לא מצאתי לנכון לאשר רכיב תביעה זה בדרך של אומדן.
ראה לעניין זה: ע"א 1203/13 שמואל טומשובר נ' ארט אופיק בע"מ (3/5/15), ע"א 355/80 נתן אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה (2) 800, דנ"א 4693/05 בית חולים כרמל חיפה נ' עידן מלול(29/8/10).
- לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין התביעה הראשית להידחות על כל רכיביה.
- התביעה שכנגד:
תביעה זו מחולקת לסעד של מתן חשבונות ולקבלת סעד כספי.
אין מקום לקבלת סעד נגד חברת ידידיה כהן אשר איננה זו שהיתה שותפתו של גל וממילא גם אין מקום לקבל סעד נגד רונית כהן, אשר אין לה התקשרות חוזית מול גל והיא איננה שותפה שלו.
המחאת חלק מהזכויות של גל לחברת גל נינו בהסכם מיום 16/12/10 (נספח 16 לתצהירו) איננה יוצרת יריבות בין ארז ובין חברת גל ניניו.
- באשר לתובענה למתן חשבונות:
(22.1) על מנת שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו, בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים:
א) מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות.
ב) עליו להוכיח ולו לכאורה, כי קמה לו הזכות לתבוע כספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות.
ראה לעניין זה גם ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פ"ד נא (4) 337 (סעיף 5 לפסק הדין).
(22.2) מערכת היחסים בין ארז וגל בכל הנוגע לפרויקט סוקולוב 24 היתה מערכת יחסים של שותפים ולכן קיימת זכאות עקרונית למתן חשבונות. (סעיף 29 לפקודת השותפות).